|
|
עמוד:9
הקדמה חיבור זה , הדן בצומת דרכים בו נפגשו המסורת היהודית עם המחקר הביקורתי , לא היה עבורי בבחינת דיון תיאורטי גרידא . המעבר שעשיתי מעולם הישיבות לזירת האקדמיה הפך את הדיון לממשי , גישר במידת מה על הפער ההיסטורי שביני לבין אותם חוקרים מהמאה ה , 19 שרובם עשו את ראשית דרכם בין כותלי ה'חדר' או בית המדרש , וסייע בידי להבין כמה דרמטי עשוי היה להיות המפגש בין גישה מסורתית לדפוסי חשיבה ביקורתיים , מלאי קסם אך גם מאיימים . כיסוד ותשתית לחיבור שימשה אותי עבודת גמר שלי על הירש מנדל פיניליש , משכיל גליצאי נשכח , אשר לספרו דרכה של תורה נתוודעתי באמצעות ידידי היקר יוסף ויצטום , בעת שחבשנו יחדיו את ספסלי בית המדרש . בניסיון לתאר את תולדות המחקר המודרני של ספרות חז"ל מתוך פרספקטיבה רחבה יש מידה לא מבוטלת של העזה . ניסיון זה כרוך בעיון ביריעה היסטורית נרחבת , המפגישה תקופות שונות בעברו של העם היהודי , והחולשה על זירה גיאוגרפית תרבותית מקיפה - ארץ ישראל ובבל במזרח ואירופה במערב . ניסיון זה דורש היכרות מעמיקה עם מחקר התלמוד , בצירוף פלישה לענפי מדע נוספים כגון מחקר הלשון , תולדות המשפט ועולם ההרמנויטיקה , שאינני בן בית בגבולם . תקוותי שהצלחתי להעמיד המונה מאוזנת בתחומי הדיון השונים בהם נוגע חיבור זה , אף אם אין בה כדי למצות כל תופעה מכל צדדיה ובמלוא היקפה . כמנהג הקדמונים ( ברכות סג ע"ב ) אפתח את רשימת שלמי התודה בכבוד האכסניה בה נולד הספר . חובה נעימה לי להודות לצוות הספרנים של אולם הקריאה ליהדות בספרייה הלאומית בירושלים , על העזרה הרבה ומאור הפנים שהעניקו לי לאורך השנים . גם הערותיהם של הקוראים באולם , איש איש בתחומו , הועילו לי מאוד . תודה מיוחדת שמורה לפרופ' יעקב זוסמן שהדגיש בפני פעמים רבות את הצורך לסקור את תולדות מחקר התלמוד במאה ה , 19 לפרופ' דוד הלבני , שהעמיד לרשותי את בקיאותו המופלגת בספרות התלמודית , ולפרופ' משה סמט , שתכניסני בסודם של המשכילים היהודים במאה ה . 19 פרסום הספר מהווה עבורי הזדמנות להודות לכמה ממורי ורבותי במרוצת
|
|