|
|
עמוד:12
באירופה מאז המאה הי"ט , הנה הגישה ההלכתית המסורתית האותנטית , בה"א הידיעה . אולם , חוש הביקורת שלנו עשוי לעוררנו לתמוה : האומנם הכרחי הדבר , שכל חכם הלכה הנפגש עם תמורות המודרנה יאמץ גישה מעין זאת ? ואולי אין כאן תגובה אימננטית הכרחית של תורת ישראל , אלא יוזמה אסטרטגית מסוימת שהגיונה הפנימי קשור בטבורו להקשר חברתי דתי ספציפי ? התיתכן התייחסות אחרת של חכמי הלכה לתמורות המציאות , שאינה מושתתת על מגננה והסתגרות ? ספר זה מכוון להעשיר את הדיון בשאלות אלו ובמשתמע מהן , על ידי עיון בדרכם של חכמי ישראל שפעלו במאה וחמישים השנים האחרונות בהקשר חברתי דתי היסטורי שונה מזה של חכמי אירופה . כוונתי לחכמי ישראל שבמזרח התיכון . כרקע להבנת הקשר זה , נציג כמה נתונים על אודות קהילות ישראל במזרח התיכון , בפרק הזמן הנידון . יהודי המזרח התיכון בתמורות הזמן יהודי המזרח התיכון נחשפו להשפעות מודרניות לא יאוחר מן העשור הרביעי של המאה התשע עשרה : בשנת 1831 כבשה מצרים את ארץ ישראל ואת סוריה , וכעבור זמן לא רב העניקה שוויון זכויות משפטי לתושביהן הלא מוסלמים ; בשנת 1839 נקטה גם האימפריה העת'מאנית צעד דומה , עם פרסום הצהרת ח'ט י שריף גלח'אנה . לצד התגברות הדרגתית של השפעה אירופאית כללית בארצות מגוריהם , הושפעו יהודי ארצות אלו גם על ידי גורם אירופאי נוסף : יהודי אירופה המערבית , אשר התגייסו לשיפור מצב אחיהם ה"מםכנים" שבארצות האסלאם , ולשם כך הקימו ארגונים יהודיים מקיפים כגון "כל ישראל חברים . " לצד התערבות פוליטית להצלת יהודים משרירות לב שלטונית ומניצול , הקימו יהודי אירופה גם בתי ספר רבים , שמטרתם הענקת חינוך מודרני אירופאי לילדים ולילדות היהודים כארצות האסלאם . זאת , החל משנת 1840 בקהיר , משנת 1853 בירושלים , ומשנת 1862 ואילך באמצעות ארגון כי"ח בארצות רבות . ההשפעה האירופית ונוכחותם של אירופאים רבים ( ובכללם יהודים ) שפעלו בארצות האימפריה העת'מאנית בחסות הקאפיטולאציות , תרמו לכך שהממשלות המקומיות יזמו תיקונים ושינויים בסדרי הממשל והמשפט "בהשראה אירופית , " על מנת להגביר את יכולת העמידה שלהן בנסיבות החרשות שנוצרו . טכנולוגיות אירופאיות מגוונות בתחומי התחבורה , התקשורת , הייצור התעשייתי , החקלאות , הבינוי , תכנון הערים ועור , חדרו אף הן לארצות אלה , והשפעתן ניכרה
|
|