|
|
עמוד:11
תסתגר במודע בפני ( ומפני ) השפעות הזמן , ובניה יהיו "מסוגרים חדר בתוך 7 חדר בהיחבא . " האסטרטגיה הזאת מאופיינת על ידי החת"ם סופר ( שם ) כהתנהגות "כאשר נהגנו מאז מעולם מימי משה רבינו עליו השלום עד עתה . " כאן משתמש החת"ם סופר ברטוריקה האופיינית גם למנהיגים אחרים של האורתודוקסיה , שהצהירו שאין הם אלא נוצרי אורחות החיים ותפיסת העולם של היהדות הקדם מודרנית . ואולם , הצהרות אלה אינן תואמות לנתונים ההיסטוריים החברתיים . כותב יעקב דוח ו הטענה של האורתודוקסים כי אינם אלא שומרי היהדות הטהורה שמכבר הימים - הנה פיקציה . למעשה , האורתודוקסיה היתה דרך של התעמתות עם מגמות " סוטות , " ושל תגובה לאותם הגירויים ממש אשר הצמיחו מגמות אלו - אמנם , 7 א מתוך מאמץ מודע להתכחש למניעים "חיצונים" שכאלה . להשקפת עולם זאת היו השלכות חריפות על מרחב שיקול הדעת שניתן לפוסק ההלכה . 8 על פי כלליה הקלאסיים של מערכת ההלכה , אין "תקדים מחייב . " אין זאת אומרת שהפוסק ידון בכל שאלה הבאה לפניו תוך התעלמות מן המקובל והנהוג , ואולם , בשורה התחתונה , הוא רשאי להכריע תוך התחשבות הן בהבנתו שלו את מקורות ההלכה , והן תוך התחשבות בנסיבות ובהקשרים המייחדים את המקרה שבו הוא דן , יחסית לעבר : "אין לדיין אלא מה שעיניו רואות . " אלא שהשקפת העולם הנזכרת לעיל , שלפיה " החדש אסור מן התורה , " הובילה גם לתפיסה שלפיה נאמנות לתורת ישראל משמעה כבילת ידיהם של חכמי ההלכה מלפסוק בניגוד למה שהיה מקובל בעבר . דוגמא לכך נמצא בדברים של הרב שמואל יצחק שור , הכותב : אשר דרשתם , אם רשאי לשנות דבר מהש"ע לפי רוח העת - בודאי ל"מ [ לא מבעיא = אין שאלה לגבי ] את אשר נפסק בשו"ע עפ"י הלכה , מי פתי יסור הנה להגיד שמותר לשנות . רק , אפילו מה שנפסק עפ"י המנהג - ח"ו לשנות אפילו קוצו של יו"ד ... ואם ימצאו איזה כופרים האומרים כן , "דעת שוטים אינו דעת . " מסתבר שקשיחות עקרונית זאת מהווה רקע לתיאורו המפורסם של ביאליק : להלכה - פנים זועפות ... [ היא ] קפדנית , מחמרת , קשה כברזל - מדת הדין ... גוזרת גזירה ואינה נותנתה לשיעורים : הן שלה הן , ולאו שלה לאו ... אדיקות מאובנת , חובה , שעבוד ... רווחת הדעה כי גישה זאת , המאפיינת את מרבית שלומי אמוני ישראל
|
|