|
עמוד:9
טוב . " ? השאלה באה מפי בכירה באחת האוניברסיטאות המתמחה בנושא כוח ופוליטיקה , אחד הנושאים הדומיננטיים גם במחקר הסוציולוגי , והיה בכך עבורי אך אישור לחוסר הבנת חשיבותו של נושא האלטרואיזם לחברה . ציפיתי ליותר פתיחות ואף לתובנה ולהערכה רבים יותר , לסוג יחסים מהסוג החיובי מעיקרו דווקא בחברה המודרנית המנוכרת והאלימה . בכך איששתי פעם נוספת את תחושתי בדבר שוליותו של האלטרואיזם בקרב הסוציולוגים העכשוויים . חוויותיי והתנסותי האישית ברוע עוררו בי את הרצון להבין ולפרש את הניסיון האישי ולנסות להציב לצד יחסי הגומלין הרווחים , שהם בעיקרם יחסי "תן וקח" דגם חלופי של יחסי גומלין בין אישיים , שעיקרם "יחסי תרומות , " יחסים שהם חיוניים בחברה הדמוקרטית הפוסטמודרנית והגלובלית — וגם אפשריים . ואולם , לולא עצתם , הערותיהם והארותיהם של רבים רבים , תמיכתם ועידודם , לא היה הספר מגיע לידי סיום כפי שהוא . אני חבה תודה לליאון שלף , שהיה לי לאוזן קשבת בהתלבטויותיי במהלך כתיבת הספר . לרחל הרץ לזרוביץ , דבורה קלקין , אנבל הרצוג ומרילין ספר ששיחות עימן עזרו לי ללבן סוגיות ורעיונות , לג'ודי באומל שקראה והעירה — כולם סייעו לי למצוא את הדרך . שאול סמילנסקי ועידו לנדאו תרמו רבות לגיבוש תפיסתי ולהליכתי בדרך משלי . תודה למרדכי פלדיאל שפתח בפני את ארכיון חסידי אומות העולם ביד ושם , לשושנה רצינסקי שסיפרה לי ארוכות על חסידי אומות העולם ועל בעיותיהם בארץ . ללוטה ווארשיץ ז"ל ולרוזה רפאלי ז"ל , נשים מאוד משמעותיות בחיי . לבתי זהר שלו ולבני אלון שלו על הסיוע שנתנו לי כל אחד בתחומו בעיצוב הספר . לשותפי גד עצמון שסייע באופן מעשי ותמך לאורך כל הדרך במלוא מובן המילה , בהקדישו שעות אין ספור עד שהספר קרם עור וגידים . לאמי צ'רנה גרציס לדרמן ז"ל , שלימדה אותי נתינה , אמון ומסירות מהם , שלה מוקדש הספר . תרומות אלו הן אך מעט מזעיר מדוגמאות של יחסי תרומות אלטרואיסטיים ביחסי גומלין שבחיי היומיום , הנדונים בהרחבה בספר . מטרתי היא לנסות להכלילם כדי לנסות ולבנות פרדיגמה שתתחיל להסביר את ההתנהגות המיטיבה של נשים וגברים ואת האלטרואיזם כתופעה חברתית נרחבת הדרושה לכל חברה ובייחוד לזו של ראשית
|
|