הקדמה לארבעת הכרכים

עמוד:10

להכרה , בי המוטיב המנחה של סיפורנו יהיה המסלול המוליך מן האמנציפציה עד להקאתם של היהודים מתוך החברה ולחורבנם . גם הסכמנו , כי קורותיהם של יהודי גרמניה משמשות שלב הן בהיסטוריה של היהודים והן בהיסטוריה של הגרמנים . לפיכך ניסינו לתארן משתי הפרספקטיבות הללו . הקשרים שבין יהודי גרמניה לאחיהם במקומות אחרים , למרות שנחלשו לעתים והיו טעונים באמביוולנטיות , מעולם לא נותקו לחלוטין ואף התחזקו בתקופות מסוימות . הקשרים שבין גרמניה ליהודיה הלכו והתהדקו בחלק גדול מן התקופה שאנו דנים בה , שכן האמנציפציה וההתקרבות אל התרבות הגרמנית נמשכו והדרכים נפרדו רק בסופה . בתחילת דברינו ניצבים היהודים כשהם מופרשים מסביבתם הלא יהודית וההיסטוריה התרבותית שלהם כלולה בחלקה הגדול בתוך מסורתם . לאחר מכן , בעיקר במאה הי " ח , מתחילה ההיסטוריה שלהם לספר את קורות השתלבותם בסביבה הגרמנית , הן מבחינה תרבותית והן מבחינה מדינית , ולפיכך חלק גדול מתולדותיהם הוא תיאור יחסיהם עם העולם הסובב אותם . נחלקנו מעט בדעותינו בשאלה : באיזו מידה יש לשים דגש על תיאור החיים היהודיים הפנימיים , שהמשיכו להתקיים בדפוסים דתיים ותרבותיים שהותאמו בדרכים שונות לנסיבות המודרניות . האם צריכים אנו להתמקד בקהילה היהודית - על ביטוייה הדתיים , האידיאולוגיים והתרבותיים - או שמא ביהודים הבודדים אשר תפסו מקום חשוב בהיסטוריה הגרמנית , אף על פי שבמקרים רבים הם כלל לא ראו את עצמם כיהודים ? הגענו למסקנה , ששני ההיבטים ראויים לתשומת לב . מן הראוי לתת יותר את הדעת על תולדות חייה הפנימיים של יהדות גרמניה , ועם זאת יש גם להסביר ביתר הרחבה את התפקיד יוצא הדופן שמילאו היהודים בחיי התרבות של גרמניה וליצור שיווי משקל ביניהם . בעת הדיון ביהודים אשר תפסו מקום בולט , הפנינו את תשומת הלב במיוחד אל טיבה של זהותם היהודית , תוך כדי שימת לב לשרידיה של זהות זו אפילו אצל אלו שעזבו את היהדות אך המשיכו במידה רבה להיחשב יהודים . בדיונינו הוסכם על שמונה תחומים שידרשו טיפול בכל כרך : דמוגרפיה , מעמד מדיני וחוקי , מבנה חברתי כלכלי , יחסים בין יהודים ללא יהודים , חיי המשפחה , הקהילה היהודית , הדת היהודית והתרבות היהודית , והשתתפות היהודים בחיי החברה הכללית . התחומים הללו נידונים בכל אחד מן הכרכים בדרך זו או אחרת . ביקשנו גם לייחד תשומת לב לתחומים שהוזנחו עד כה ובמיוחד לתפקיד האישה היהודייה ולתולדות היהודים באזורים הכפריים - שכן הם היו הרוב בחלקה הגדול של התקופה שאנו עוסקים בה . שאלות של גיאוגרפיה ושל חלוקה לתקופות הפכו לבעיות קשות . בעוד שבתחילת סיפורנו היו היהודים דוברי הגרמנית חל ק מן הקיסרות הרומית הקדושה , הרי שבמרוצת המאה הי"ט השתנו תולדותיהם בהתאם לארצות מגוריהם . לפיכך התלבטנו במשך

מרכז זלמן שזר לחקר תולדות העם היהודי


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר