|
|
עמוד:9
הקדמה מסה זו באה לתאר את 'ימי בראשית של המשק הישראלי' תוך שילוב המימד הכלכלי עם הממדים החברתי והפוליטי . היקף היריעה , מבחר הנושאים והמשקל שניתן לכל אחד מהם , ובמיוחד צורת ההצגה , משקפים את היותה של המסה תרומה לעבודה היסטורית מקיפה על ' תולדות היישוב היהודי בארץ ישראל' העומדת להופיע בהרצאת מוסר ביאליק בחסות משרד החינוך והתרבות והאקדמיה הלאומית הישראלית למדעים . התקופה הנסקרת , שנקבעה לכרך ג של 'תולדות היישוב היהודי בארץ ישראל , ' מסתיימת ב , 1954 שהיא קו פרשת המים במדיניות הפנים והחוץ כאחת , בתקופת שהייתו ( הזמנית ) של בן גוריון בשדה בוקר . אולם נקודת הסיום של מסה זו הוסטה משנת 1954 לשנת , 1956 בגלל שיקולים הקשורים בנקודת הראות של ההיסטוריה הכלכלית . זו מחייבת התייחסות לתהליכים שהחלו עם הנהגת המדיניות הכלכלית החדשה , וב 1954 עדיין היו בעיצומם . המימד הכלכלי גם מכתיב את חלוקת התקופה המגשרת בין המשק של ארץ ישראל של בתקופת המנדט ובין המערכת הכלכלית מדינת ישראל לשלוש תקופות מ ^ ' נה ו 'משק במעבר' — התקופה של שלהי תקופת המנדט , בין תום מלחמת העולם השנייה ובין ראשית מלחמת השחרור ; 'משק מלחמה' — המזוהה עם שנות מלחמת השחרור והעלייה ההמונית ; ו'משק בצמיחה' — המתאר את האירועים בתקופה שראשיתה ב , 1952 עם ההכרזה על הפעלת המדיניות הכלכלית החדשה , וסופה ב . 1956 מוקד המאמץ של ישראל בשלוש השנים , , 1956-1954 היה אמנם במדיניות החוץ והביטחון שהוליכה למבצע סיני , אך בשנים אלו חל גם זינוק לנתיב של צמיחה כלכלית מהירה שאפיינה את המשק והחברה במשך שני העשורים שלאחר מכן . תשתית מגוונת ועקבית של מידע כמותי היא תנאי הכרחי לסקירה ולניתוח של התפתחויות כלכליות וחברתיות . לוחות , 7-1 שבהם מוצגות סדרות הנתונים העיקריות שעליהן מבוסס הדיון , מהווים את עיקרה של תשתית זו . אני חב תודה לעוזרי המחקר יוסף מאיו , ובמיוחד לדליה שטיינר , על עבודתה השקדנית והדייקנית בהכנת מערך הנתונים . סדרות הנתונים הללו אינן תוצאה של מחקר כמותי חדש . ייחודה של תשתית זו , הבאה למצות את המידע על הממדים הריאליים והמוניטריים של המשק , הוא בהצגתה כסדרת נתונים רציפה המגשרת בין תקופת המנדט ובין תקופת המדינה . תקופות אלו שונות במהותן מנקודת ראות היסטורית , מתייחסות לתיחום טריטוריאלי שונה והמידע עליהן מבוסס על
|
|