|
|
עמוד:12
אופן בחירתו של החכם באשי . החכם באשי לא נבחר למעשה על ידי כלל העדה אלא התמנה לתפקידו על ידי זקני העדה החכמים , והללו העבירו את שמו לחכם באשי של קושטא , ולאחר אישורו היה מתמנה לחכם באשי . חשיבותו של החכם באשי בלטה בעיקר בעניינים שוטפים בין היישוב לבין השלטונות העות'מאניים ובעניינים שנדרשה להם גושפנקא של הרשות : ץ [ ... באין בחירה מוכרת לא תוכל הממשלה להבדיל בין רב וצעיר , זכויות העדה נופלים וכל העם נתונים כאנשים פרטיים תחת חוקי הארץ הכללית . כל יום אשר יעבור עליו יסב נזק רב לעדה בכלל ולכל איש אשר בשם ישראל יכונה בפרט . ' מעמדה של האוכלוסייה היהודית כמסגרת דתית אוטונומית היה תלוי אפוא לחלוטין בתפקודו של החכם באשי ומכוח היותו נושא המשרה היהודי הבכיר ביותר במנהל האימפריה העות'מאנית . ברם , חלק ניכר של תושביה האשכנזים של ירושלים , שמספרם הלך וגדל מאמצע המאה התשע עשרה , לא היו בעלי אזרחות עות'מאנית אלא נתינים זרים , והעמידו לעצמם מוסדות הנהגה אוטונומיים לארגון חייהם הפנימיים . הענקת מאמר המלך ( פ'ירמאן ) לרב הראשי הספרדי , המקנה לו את התואר חכם באשי , נקטעה מיד לאחר הענקת תואר זה לרב גאגין , ושבה וניתנה רק בשנת תר"ן , 1890 / כאשר הרב רפאל מאיר פאניז'ל קיבל 'מאמר מלך' ומונה לחכם באשי . באימפריה העות'מאנית רווח נוהג שהמועמד לקבל מינוי נתחייב ב'קניית' המינוי ובתשלום 'פישכש' — 'מנחה ' , ' תמורתו . כתב המינוי לרב גאגין הושג הודות לעזרתו של אברהם די קאמונדו , יהודי עתיר הון בעל השפעה רבה בחוגי חצר הסולטאן , וכפי הנראה שילם את ה'מנחה' הכספית עבור הפ'רמאן . מצבו הכספי של היישוב לא אפשר לו לממן את קניית הפ'רמאן עבור הרב קובו , שבא במקומו של הרב גאגין עם פטירתו . ' יתרה מזו : המצב היה חמור כל כך עד כי ראשי היישוב שיגרו את הרב קובו , כשהיה רב ראשי , על אף זקנתו בגיל , 84 לשליחות לחוץ לארץ לשם גיוס כספים לפירעון חובות מעיקים , ובאמצע שליחותו נפטר בנכר . במינויים של ארבעת הרבנים הראשיים , אחרי פטירת הרב גאגין , עד שנת תר"ן , 1890 / נאלצה העדה להסתפק במינוי 'מקומי' בלבד שנתן להם הפחה של ירושלים . פריצת הדרך שנעשתה עם מינויו של הרב גאגין לחכם באשי מטעם הממשלה המרכזית , קבעה למעשה את יחסם של השלטונות המקומיים והפחה בראשם לרבנים הראשיים , שנקבעו על ידי ראשי העדה הספרדית . אף כי להלכה הוקנה התוקף לרב הראשי לכהן כחכם באשי , ולהפעיל את סמכויותיו החוקיות רק באמצעות כתב הסמכה מהשלטון המרכזי , היה זה למעשה הליך פורמלי שלא פגע בסמכויותיהם ובמעמדם של הרבנים 14 נוימן , תש"ט , עמ' כו ; והשווה , בן יהודה , הצבי ( כ"ד בטבת תרנ"ג , ( גיל' 15 . 6 חבצלת ( י"א בסיוון תר"מ , ( גיל' 16 . 31 לונץ , בתוך : נתיבות ציון וירושלים , תשל '' א , עמי 17 . 196-191 הירשברג . בתוך : יד יוסף , תשכ"ד , עמ' 18 . 95-94 לונץ , בתוך : נתיבות ציון וירושלים , תשל"א , עמ' . 95-94
|
|