אופן בחירתו של החכם באשי.

עמוד:13

הראשיים בעיני השלטונות המקומיים . הם קיימו את זכויותיהם , והכירו בסמכויותיהם ובחובותיהם של הרבנים האלה על פי המסגרת שנקבעה בפ'ירמאן לרב גאגין " . במסגרת הרפורמות שהנהיגו השלטונות העות'מאנים התקבל בשנת תרכ"ד 1864 / חוק המילתים , ושנה אחר כך אושרה חוקת המילת היהודי על ידי ה'שער העליון . ' המילת היהודי היה השלישי בחשיבותו במסגרת האימפריה העות'מאנית , ומעמדו של החכם באשי וסמכויותיו האזרחיות היו דומים לאלו של הפטריארך היווני והפטריארך האורתודוקסי . על פי חוקה זו נשאר אמנם הרב הראשי , החכם באשי , ראשה האזרחי של העדה היהודית וראשה הרוחני באזור קושטא , אלא שהוא נעדר כוח לפעול ללא הסכמתם ואישורם של שני ועדים , הוועד הגשמי והוועד הרוחני , שהוקמו בהתאם לאותו חוק . שני הוועדים הללו נבחרו על ידי אספה כללית של שמונים מראשי העדה , שישים מהם מראשי הקהילה וממוניה ועשרים מהם רבנים , ואלה האחרונים בחרו בחכם באשי . החכם באשי של קושטא היה ממונה למעשה על כל נושאי משרות החכם באשי ברחבי האימפריה , ובכללם החכם באשי של ארץ ישראל . החכם באשי שישב בירושלים ותחומו כלל את היישוב היהודי בארץ ישראל כולה , היה , כאמור , כפוף בעניינים מדיניים למרותו של החכם באשי בקושטא . כל התכתבויותיו עם השלטון המרכזי התנהלו באמצעות החכם באשי בקושטא ודרכו קיבל גם את כל התשובות בעניינים רשמיים הנוגעים ליישוב . ואילו בעניינים רוחניים הוא הוכר כסמכות הלכתית עליונה בעלת מעמד בקרב תפוצות ישראל . מפאת חשיבות מעמדו של הרב הראשי לארץ ישראל 'הראשון לציון , ' הופעלו לגבי בחירתו ( ככל הנראה סמוך לאותה עת , ( תקנות החוק , לפרטיו ודקדוקיו . חוק 'בית ועד החכמים' ( דו'אח'אמח'אנה ) מפרט את כישוריו וחובותיו של החכם באשי . החוק מגדיר בפרק הראשון את מעמדו של החכם באשי בתור ראש העדה היהודית ומוציא לפועל של פקודות הממשלה העות'מאנית , וקובע את הליכי בחירתו . ראשית עליו להיות נתין הממשלה העות'מאנית ובקי בעניינים חומריים ורוחניים . על פי החוק , גילו של החכם באשי יהיה לא פחות מ 30 שנה , ולא יותר מ 70 שנה , אבל יתאפשר לו להמשיך בכהונתו מעבר לגיל זה אם מצבו הגופני וכושרו הרוחני יהיו תקינים . הפרק השני דן בחובותיו , בסדרי עבודתו ובאפשרויות הדחתו . תפקידו המרכזי של החכם באשי הוא לשקוד על ביצוע חוקי הממשלה ולדבוק בהם ככתבם וכלשונם . סמכותו של החכם באשי לא הייתה עוד כבעבר , בלעדית ומוחלטת , אלא נקבעו לה סייגים . בראש ובראשונה העמדתם של הוועד הרוחני והגשמי לצדו . החכם באשי לא יכול היה עוד להתנגד להחלטת 19 שם . 25 Ixvy 1992 , pp . 107-108 24 Davison 1973 , pp . 123 , 166-167 23 Shaw 1991 , p . 167 22 Davison 1973 , pp . 129-130 21 Levy 1992 , pp . 42-43 , 107-108 20 אלמאליח תש"ל , עמ' 15 הערה . 4

לעמוד קודם  |  לעמוד הבא