|
|
עמוד:9
מעמדה החוקי של העדה היהודית בירושלים האימפריה העות'מאנית שהתנהלה על פי חוקי האסלם גילתה סובלנות כלפי דתות מונותיאיסטיות אחרות בתוכה , והניחה לבני דתות אלה לנהל את ענייניהם לפני חוקי דתם . עיקרון זה בא לידי ביטוי באימפריה העות'מאנית בשיטת המילת . לפי שיטה זו ניתנה לכל עדה . ובכללה לעדה היהודית , זכות לאוטונומיה משפטית , לניהול ענייניה הפנימיים , לפיקוח על נכסיה , לארגון מוסדותיה החינוכיים והסוציאליים , וכל הכרוך בארגון ההנהגה הפנימית . העדה הספרדית שראשוניה נמנו עם מגורשי ספרד הייתה בכורת היישוב בארץ מדורי דורות , ורוב מניינו ובניינו של היישוב באמצע המאה התשע עשרה . לפי הערכה בשנת 1840 מנו הספרדים 3 , 500 pxn נפש והאשכנזים 1 , 500 נפש , ובאמצע המאה מנו הספרדים 4 , 000 נפש והאשכנזים 2 , 000 נפש . זו הייתה הגדולה בקהילות היהודיות ברחבי האימפריה העות'מאנית , והעדה היחידה המוכרת כמייצגת את היישוב היהודי לפני השלטונות . הספרדים היו מושרשים בארץ , הכירו את אורחות חייהם ומנהגיהם של תושבי המקום וקיימו יחסים הדוקים עם השלטונות העות'מאניים . האשכנזים היו מעטים , הצניעו את דרכיהם וכמעט לא בלטו בייחודם . 'היהודים היו אז כולם לעדה אחת , עדת הספרדים וגם המשפחות המעטות מהמערבים שהיו בעיר והמשפחות הבודדות מבני האשכנזים נסתפחו אליהם . והאחרונים שינו רובם את בגדיהם האירופאיים בתלבושת הספרדים למען יינצלו מקנאת הקנאים הישמעאלים שעוינו את הפרנקים ושביניהם נחשבו בעיניהם גם היהודים האשכנזים ואותם כינו בשם "שכנזי" ( בניגוד ליהודים הספרדים שקראו אותם "יהוד , " לאמור , יהודי . ' ( הם לא השמיעו כל ערעור לגבי הייצוגיות והבלעדיות של העדה הספרדית , הנהגתה וסמכותה כלפי היישוב , מחד גיסא , וכלפי הרשות , מאידך גיסא . בראשית שנות ה 40 של המאה התשע עשרה חל מפנה במעמדה של ירושלים , שגרר עמו שינוי במעמדה של העדה היהודית , קרי הספרדית . בשנה זו חזרה ארץ ישראל לחיק האימפריה העות'מאנית לאחר שמונה שנות שלטון מצרי של אבראהים 2 Levy 1992 , pp . 42-43 ; Kastoryano , in : Ottoman and Turkish Jewry , 1992 , pp . 253-277 1 צורה תורכית של 'מלה' בערבית , שפירושה ; אומה , עדה . 4 Ma ' oz 1975 , p . 142 3 בךאריה תשל"ז , עמ' 5 . 318 לינץ , בתוך : נתיבות ציון וירושלים , תשל"א , עמ' . 162 6 פין תש"ם , עמ' . 64
|
|