|
|
עמוד:7
פתח דבר החיבור מבקש להתחקות אחר קורותיו של היישוב הספרדי בירושלים , הנהגתו הפנימית , מבנהו החברתי כלכלי , מערכות יחסיו עם העדות האחרות , ובחינת עמדותיו בסוגיות שהיישוב היהודי נדרש להן . ירושלים הייתה באותה עת רוב מניינו ובניינו של היישוב היהודי בארץ ישראל . העדה הספרדית הייתה בכורת היישוב מדורי דורות , והיחידה שהכירו בה השלטונות העות'מאניים כמייצגת את היישוב . היא נשאה על כתפיה את האחריות לכלל היישוב ולכן נתבעה לשלם את המיסים וההיטלים שהשיתו השלטונות על היישוב , ובזכות זאת היא שקיבלה מיהודי התפוצות את התרומות וכספי הסיוע שנשלחו ליהודי ארץ ישראל . מציאות זו החלה להשתנות משנות הארבעים של המאה הי"ט , עם עלייתם לירושלים של קבוצות עולים ממערב אירופה וממזרחה , ומארצות האסלאם באסיה ובצפון אפריקה . העימותים , המאבקים וההתנצחויות בקרב היישוב היהודי הלכו אפוא והחריפו , שכן קיומה ושרידותה של האוכלוסייה היהודית נשענו על השליטה במקורות הכספיים מחוץ לארץ , ובהכנסות מהארץ . והקומץ לא השביע את הארי . בחינתן של המחלוקות שחצצו בין חוגי היישוב , הן בתוך העדה הספרדית ביחסיה עם שאר יוצאי האסלאם , הן בינה לבין האשכנזים , ובינם לבין עצמם , מוכיחה בעליל כי שורשם ומהותם נבעו משיקולים חומריים , ולא מהבדלים בתפיסות עולמם . לא אחת חברו יריבים אידאולוגיים , וקרובים בדעה ניצבו משני צידי המתרס . הערכה נכונה של תרומתם ומעמדם של הספרדים תלקה בחסר אם נכניס אותה לסד המושגים של 'ישן' ו'חדש , ' שתופסים בעיקר בנוגע ליישוב האשכנזי . היישוב האשכנזי ראה ביישוב החדש איום אידאולוגי ; לא כן הספרדים . הם לא התחפרו באידאולוגיות שלהם ; אלא שיקולי המציאות ונסיבות המקום והעניין שימשו נר לרגליהם והם בחנו את ההתפתחויות והחידושים לגופם . מאמצע המאה הי"ט חל פיחות במעמדה של העדה הספרדית , פיחות שהגיע לשיאו עם קץ ארבע מאות שנות שלטון עות'מאני בארץ ישראל . המחקרים שהוקדשו ליישוב הספרדי הם מעטים , לעומת שפע המחקרים שנכתבו על היישוב האשכנזי . עובדה זו מזדקרת לעין כל מי שיעיין בביבליוגרפיה הנלווית לספר , והיא בולטת עוד יותר נוכח התמורה שחלה במעמדו של יישוב זה בעשור האחרון . לא שפר גורלו של ספר זה מצד זמן המתנתו . הוא נמסר לדפוס בשנת תשל"ו , והיה אמור להיכלל בסדרה 'תולדות היישוב היהודי בארץ ישראל , ' 'התקופה העות'מאנית , חלק שני . ' אלא שכרך זה טרם ראה אור , ומאז ועד עתה חלפו קרוב לחצי יובל שנים , שבמהלכן עדכנתי אותו פעמים אחדות , כשהאחרונה הייתה בתשנ"ח . לא נותר לי אלא להודות מקרב לב למר יצחק טאוב , מנכ"ל מוסד ביאליק , שגילה אוזן קשובה למשאלותיי , ובזכותו התאפשר לי להוציא את הספר לאור . נ"א
|
|