|
|
עמוד:ה
הקדמה הספר המונח בזה לפני הקוראים , שני ל"ספריית האנציקלו פדיה המקראית , " עניינו בתרגומי המקרא . נושא הספר נוגע לא רק בכמה מהתחומים החשובים בחקר המקרא , כגון : תולדות נוסח המקרא , אסופת ספרי המקרא ופירוש כתבי הקודש , אלא גם בתחומים רבי חשיבות לתרבות היהודית ולתרבות המערב . תרגומי המקרא היו מצד אחד ראי לתרבותם הכוללת של המתרגמים ובני עדתם , ומצד שני גורם מרכזי בעיצוב תרבות זו . כך למשל היה תרגום השבעים , ראש וראשון לתרגומי המקרא , פרי רוח ובסיס תרבותה של היהדות ההליניסטית של אלכסנדריה של מצרים , ואחר כך הנוסח המוסמך של כתבי הקודש של הכנסייה הנוצרית . לתרגום המקרא חבה הקופטית את עצם קיומה כלשון תרבות וספר , והעמים הסלאביים המשתמשים בכתב הקירילי חבים לתרגום המקרא את האלפבית שלהם . מרטין לותר קבע את הסטנדרט של הגרמנית הספרותית בתרגומו , וה'תרגום המוסמך' הקרוי על שם המל ך ג'יימס הוא אחד השיאים בספרות האנגלית . ספר זה הוא עיבוד של הערך 'תנ"ך , תרגומים' שנדפס בכרך השמיני של האנציקלופדיה . במהדורה זו יש מעט עדכון , תוקנו בה שיבושים ושגיאות דפוס , ונספחו אליה מפתחות לתועלתם של הלומדים והמעיינים . בחיבורם של תריסר פרקי הספר נטלו חלק מניין מלומדים , איש איש בתחומו . פרופסור חיים רבץ ערך את החומר בלבושו הראשון והחתום מטה המשיך לגלגל בעריכתו . גב' גאולה כהן מזכירת המערכת של האנציקלופדיה , עסקה במסירות בהבאת הספר לדפוס בשלביו השונים ועצבה את קלסתרו . גב' שולמית אייזנשטדט , עובדת מדעית וספרנית במזכירות האנציקלופדיה סייעה בידי העושים במלאכה . בית הספרים הלאומי והאוניברסיטאי , אגף העתיקות של משרד החינוך והתרבות והיכל הספר במוזיאון ישראל בירושלים , הספרייה
|
|