|
|
עמוד:12
הכרוך באימוץ עמדה מסוימת . על מידת 'סבירותן' של טענות מסוימות , וכדומה . בנושא שלפנינו , וכן בדיון הפילוסופי בכלל , טיעונים מכריעים הם בגדר היוצא מן הכלל . הניצחון בזירה הפילוסופית , אם לנקוט דימוי של זירת אגרוף , מושג ברוב המקרים לא במכת נוק אאוט אלא בנקודות , דהיינו : באמצעות שורה שלמה של שיקולים בעלי עוצמה שונה , המטים בסופו של דבר את הכף לטובת אחד הצדדים בדיון . 'ניצחון' מעין זה יספק אותנו בהחלט ; אנו סבורים שאין לצפות ליותר מכך בנושא המורכב שלפנינו . לכאורה , כל דיון ביחס שבין דת למוסר — בתזת התלות או הניגוד — חייב לפתוח בהגדרה של שני המרכיבים שדנים בהם , הדת והמוסר ; שכן השאלה הטבעית הנשאלת היא : תלות — של איזה מוסר באיזו דת ? וניגוד — בין איזה מוסר לבין איזו דת ? ההנחה העומדת ביסוד שאלה זו היא שאי אפשר לקיים דיון בהיר ופורה על יחס בין שני מושגים בלא שתקדם לכך הצגה שיטתית ומפורשת של המושגים הנידונים . אף שהנחה זו מתקבלת על הדעת , יש להישמר מלפרשה פירוש נוקשה מדי , שלפיו יש לתבוע הבהרה שלמה של המושגים הפילוסופיים קודם לדיון עצמו . תביעה מעין זו מוליכה לאבסורד , שכן אין לך מושג שאינו קשור בטבורו במושגים אחרים , וכך הלאה עד אינסוף , ואם נידרש להבהיר מראש כל מושג שאנו משתמשים בו , לעולם לא נוכל לגשת לדיון עצמו . ובאופן חיובי : הדיון הפילוסופי אינו מתנהל בחלל ריק , אלא מניח מראש הבנה מסוימת של מושגים ורעיונות , הבנה המספיקה להתחיל במסע הפילוסופי . פעמים רבות יתברר במהלך המסע שיש צורך לעצור ולבחון מחדש הבנות מסוימות שהונחו בראשית הדיון , ובמקום שיתעורר צורך מעין זה אכן רצוי ופורה לעצור ולבחון את הדברים . מבחינה זו , משול הדיון הפילוסופי לספינה היוצאת להפלגה . אין זה סביר להעלות את הספינה על מבדוק לפני כל הפלגה , כדי לפרק אותה לחלקיה ולבדוק את תקינותו של כל חלק וחלק . במהלך ההפלגה עשויות להתגלות תקלות ; ממקצתן אפשר להתעלם לגמרי עד תום ההפלגה , מקצתן אפשר לתקן במקום , ורק תקלות חריגות במיוחד מחייבות את עצירת הספינה . כך גם בדיון הפילוסופי . אין הכרח לפתוח כל דיון פילוסופי בפירוק הבעיה למושגים השונים הקשורים בה ובבדיקה יסודית של כל אחד מהם בנפרד . קיימים די מושגים והבנות משותפים שאפשר יהיה לצאת לדרך . הדיון נתקל , לעתים קרובות , בבעיות ; מקצתן אינו
|
|