|
|
עמוד:11
חזקה פירושה שעצם קיומן ותוקפן של הנורמות המוסריות תלוי בדת , ואילו תלות חלשה פירושה שיכולתו של האדם להכיר או לממש את הנורמות האלה תלויה בדת . אנו סבורים שחוסר ההבחנה ביניהן גרם למידה רבה של עמימות , ולעתים לכשלים של ממש , במרוצת הדיון בנושא . הנושא המרכזי השני שנעסוק בו , הוא שאלת הניגוד שבין דת ומוסר . אפשרותו של ניגוד זה מחייבת , מבחינה הגיונית , את ההנחה שהמוסר אינו תלוי בדת . שכן אם המוסר תלוי בדת , הרי שכל מה שהאל מצווה הוא מוסרי , וממילא לא ייתכן ניגוד כלשהו בין הצו האלוהי לבין החובה המוסרית . במלים אחרות : תזת התלות ותזת הניגוד מוציאות האחת את רעותה . למרות זאת , באופן מפתיע ומעניין , יש קשר בין שתי התזות : בשתיהן משתקפת אותה אינטואיציה דתית בדבר ריבונותו המוחלטת של האל ובדבר נטייתה של הדת לתבוע לעצמה סמכות בלעדית בהנחיית התנהגותו של האדם ובעיצוב תכונות אופיו . בתזת התלות מבוטאת האינטואיציה הזאת בטענה שהאל קובע את המוסר , ובתיזת הניגוד — בטענה שצו האל עשוי לגבור על המוסר . במבוא לחלק השלישי של ספרנו אנו מפתחים קשר זה בהרחבה . לאור הזיקה שבין שתי התזות הללו , לא ייפלא אפוא שחל ק מהטענות המועלות תוך כדי הדיון בתזת התלות ( לטובת תזת התלות או כנגדה ) חוזרות ועולות בדיון בתזת הניגוד — באותו הלבוש , או בלבוש דומה . סוגיות התלות והניגוד בין דת למוסר יהוו אפוא את הבריח התיכון המבריח את פרקי הספר כולם . אין צריך לומר שהדיון בסוגיות אלה אינו ממצה את מכלול הבעיות הקשורות ביחסים שבין דת ומוסר , כמו , למשל , בעיית התאודיצאה , טובו של האל ותארי האל בכלל , ועוד . לבעיות אחרונות אלה לא נקדיש דיון נפרד אלא נתייחס אליהן באופן 'מקומי / כפי שיתחייב ממהלך הטיעון . הדיון בבעיות נלוות אלה יהיה בעל אופי פרגמנטרי . מתודת הדיון שאנו מאמצים בספר היא אנליטית ביקורתית , ולא היסטורית . אף שאנו מתייחסים לעמדות שננקטו בתולדות החשיבה הפילוסופית והדתית , עיקר ענייננו אינו בתיאור ההיסטוריה של עמדות אלה , אלא בניתוח ביקורתי וענייני שלהן . המעיין בניתוח זה ייווכח שחלק גדול מן הטיעונים שאנו נוקטים אינם טיעונים מכריעים , המבססים באופן חר משמעי את המסקנה המבוקשת . לא פעם אנו מדברים על 'מחיר'
|
|