|
|
עמוד:3
חיי יוסף - ספר מסוף המאה הראשונה לסה " נ ספר חיי יוסף , כלומר האוטוביוגרפיה של יוספוס , מופיע בכתבי יד כהמשך ספרו הארוך קדמוניות היהודים ומחברו אכן הגדירו כנספח לספר ההוא . הקביעה האחרונה עולה במישרין משני קטעים : של חיי א . בסעיף האחרון יוסף פונה יוספוס ל ^ פאפרודיטוס , מי שהיה הפטרון שלו בעת שכתב את קדמוניות היהודים ( ראו קדמוניות א , , ( 8 י ומודיע לו שעם סיום כתיבת "הדברים שעשיתי לכל אורך חיי " הוא מוסר לו "את הרישום המלא [ הזה ] של הקדמוניות " . ( 7 caaav xr \ , c dpxaioXoyia <; dvaypaipnv ) כלומר , החיבור חיי יוסף הוא הסוף של החיבור הגדול קדמוניות היהודים . ב . בסוף קדמוניות היהודים ( כ , { 266 מודיע יוספוס שבדעתו לכתוב גם על "הייחוס שלי ועל המעשים ( שלי ) בחיי " " . (; tepi yevovq ZOM OV KOU 7 cepi TCOV icoaa TOV piov rcpd ^ ecov ) ייחוסו של יוספוס נדון ^ בסעיפים הראשונים של חיי יוסף ; הספר נפתח במילים "ואשר לי " (' E | i 01 86 ) מילים הנשמעות כהמשך ' להרצאה קודמת ולא כפתיחה של ספר עצמאי . ואילו עניין "המעשים" חוזר בניסוח דומה לניסוח דלעיל כסיכום לספר , בסעיפו האחרון של חיי יוסף . (! a nenpayneva | aoi 51 a navibc , xov f libv ) פתיחת ספרנו וסופו מלמדים אפוא , גם באופן זה , שהוא המשך של קדמוניות היהודים . 1 לצורת שמו הרומי כמי שהמשפחה הפלאווית שחררה אותו ראו להלן , נספח ג . 2 זו ' כותרת , (/ axr / jrov Pio ^) העולה מן הסיכום בסע ' 430 ( כמו גם מקדמוניות היהודים כ , , ( 266 רשומה בהערות הפתיחה והסיום בכתבי יד אחדים ( ניזה , ח " י , עמ ' . ( 389 , 321 ? ' כך המסורת העיקרית . היום ידועים גם שני כתבי יד חריגים המביאים את הספר הזה לאחר מלחמת היהודים . לתיאור כל כתבי היד והעדים העקיפים ראו : זיגרט ואחרים , ח " י , עמ ' . 17-74 ?' ואף אחר כך , בעת כתיבת נגד אפיון ; ראו : שם , א , ; 1 ב . 296 , 1 , אשר לזהותו של פטרון זה אין מקום לוודאות ; שני המועמדים העיקריים היו מלומדים יוונים ידועים ברומא , אולם השם היה נפוץ ויש יותר מאפשרות אחת . ראו : שטרן , מחקרים , עמ ' ; 606 שוורץ , מחקרים , עמ' -266 ; 267 ויבר , אפאפרודיטוס , במיוחד עמ' ; 475-474 כשר , נגד אפיון , א , עמ ' ; 40-39 כותן ואק , קהלו של יוספוס , עמ ' ? ' . 52-49 לשימוש של יוספוס במונח " ) apxcaoXoyia ארכאולוגיה " = "קדמוניות (" ככותרת חיבורו הארוך , ראו גם : נגד אפיון א ; 54 , 1 , ב ; 287 , 136 , קדמוניות היהודים כ , ; 267 בילדה , פלאוויוס יוספוס , עמ ' . 93 יי על כך שמשפט זה , והבא אחריו שם , מתייחסים לחיי יוסף , ראו במיוחד : פיטרסון , פרויקטים , עמ ' . 262-259 יש להבהיר שהגדרת חיי יוסף כ " המשך " של קדמוניות איננה שוללת את קיומו העצמאי . נראה שהיחס שבין שני הספרים דומה לזה שבין שניים מספרי קסנופון , ממוראביליה ואויקונומיקוס : השני נפתח באופן המחבר אותו - על ידי 5 E ( כמו בפתיחת חיי יוסף ) וגם על ידי כינוי רומז " ) ושמעתי פעם [" Hicouaa 81 ' ] שהוא - (" ... באופן הדוק ביותר לראשון , ובכל זאת מקובלת המסקנה ששני הספרים "מהווים אחדות ( comprise a unity ) אך מבוא לחיי יוסף דניאל שוורץ ספר חיי יוסף הוא אחד מארבעת ספריו של מי שנולד בירושלים בשנת 37 לסה"נ וחי את המחצית הראשונה של חייו כיוסף בן מתתיהו הכוהן איש ירושלים ואת המחצית השנייה - כפלאוויוס יוספוס איש רומא . בפרק זמן קצר וגורלי בין שתי התקופות האלה הוא היה מפקדם של הכוחות היהודיים בגליל בפתיחת המרד הגדול ברומאים , המרד שהביא לחורבן הבית השני בשנת 70 לסה"נ . לתקופה זו , כשישה חודשים שבין סוף שנת 66 לבין אביב 67 לסה " נ , מוקדש ספר קטן זה . במבוא נעמוד על מקומו של הספר במכלול חיבוריו של יוספוס , על דרכי התהוותו ועל מסריו העיקריים . בסיום המבוא יש גם דיון קצר בנוסחו של הספר ובמהדורותיו .
|
|