|
|
עמוד:3
אוסף יצירות כידוע אין התנ " ך ספר אחד כי אם אוסף כתבים , שנתחברו במהלך תקופה ארוכה , שנמשכה אולי יותר מאלף שנים . הכתבים הללו נמסרו מדור לדור , חלקם תחילה בוודאי בעל פה , ועם הזמן הועתקו בכתב על קלף או על פפירוס . העובדה שהטקסטים הללו נמצאים ברשותנו היום מלמדת כי כבר בתקופת המקרא הם מילאו תפקיד בחיי העם , שאם לא כן אין להסביר מדוע טרחו אבותינו לזכרם ולהמשיך להעתיקם . ניתן לשער במידה רבה של ודאות את זהותם של מי שהיו אחראים להשתמרות הטקסטים הללו . אין ספק כי פקידים בחצר המלוכה דאגו לשימורו של חומר היסטורי רב , לא רק למטרות תיעוד , אלא גם ממניעים פוליטיים : הקראה פומבית של פרקים בתולדות העם עשויה הייתה לחזק את תחושת האחדות הלאומית והזהות המשותפת וללכד את העם סביב עניין זה או אחר . גם פשוטי העם בוודאי נהנו לחזור בעל פה על מעלליהם של גיבורי העבר ועל אירועים חשובים בתולדות העם . שופטים יעקב כדורי חקר המקרא לתולדותיו חקר המקרא הצליח במאה האחרונה לשנות מכול וכול את גישתנו להבנת התנ " ך . חוקרים רבים , המייצגים מגוון דיציפלינות רחב , חברו יחדיו על מנת לבחון מחדש את כתבי הקודש ואת עולם התהוותם . ערים גדולות וממלכות של המזרח הקדום נחפרו בידי ארכאולוגים , ואלה גילו במהלך עבודתם את הארכיונים המלכותיים , התכתובת הדיפלומטית , הטקסים הדתיים , והמיתוסים של העמים השכנים לישראל . בכך זכו תרבויות שנכחדו לפני זמן רב לחיים מחודשים וסייעו לשפוך אור חדש על הרקע ההיסטורי והתרבותי של המקרא . נוסף על כך נחקרו אמונותיהם ודעותיהם של מחברי המקרא ואופן היווצרותם של חיבוריהם . במקרים רבים הגיע המחקר למסקנה שספרים אשר מקדמת דנה יוחסו למחבר אחד הם למעשה פרי עטם של כותבים שונים , שחיו בזמנים שונים והשתייכו למעמדות חברתיים שונים . בלשנים התחקו אחר התפתחותה של הלשון העברית במהלך תקופת המקרא ובדקו את קשריה של העברית המקראית אל השפות השכנות - בבלית ואשורית , ארמית , אוגריתית , ערבית ועוד . גם אפיגרפים ומומחים בביקורת הנוסח , סוציולוגים , מבקרי ספרות וחוקרי מדע הדתות תרמו תובנות מתחומי התמחותם . אין היבט של המקרא אשר לא נחקר במסגרת מאמץ בין תחומי ובין לאומי זה , ולא תהיה זו גוזמה לומר כי בעקבותיו השתנו פני המקרא לגמרי . כרך זה מביא לפני הקורא מפרות מחקר ענף ורב פנים זה . ואולם , חקר המקרא המודרני לא נולד יש מאין לפני מאה שנים . על מנת להבין את מקורותיו ואת אופיו הכולל , יש לשוב אחורה בזמן ולהפנות מבט חטוף לעבר ניצניה הראשונים של פרשנות המקרא , ומשם לעקוב אחר התפתחותה באירופה ובאמריקה בתקופות מאוחרות יותר .
|
|