|
|
עמוד:ז
בשער הספר שני הכרכים המונחים לפנינו הם חלק מסדרה שהגה דוד רוזנטל , ותכליתה לקרב את הספרות הענפה שנוצרה בארץ ישראל לאורך הדורות אל לב הקורא המשכיל בן ימינו . הקדימו להופיע בסדרה שני כרכי מאמרים על מגילות מדבר יהודה , ויש לקוות שבעתיד יופיעו כרכים נוספים שיספרו את סיפורה של היצירה העברית רבת האנפין . מטרת הספר להציג לפני הקורא את הנושאים המרכזיים במחקר המקרא ולאפשר לו להתוודע אליהם דרך הטקסטים עצמם . בספר עשרים ושניים מאמרים , מספר של שלמות בהקשרים שונים , על דרך עשרים ושתיים אותיות האלף בית , עשרים ושניים ספרי המקרא ( כמניין הנזכר ראשונה אצל יוסף בן מתתיהו ) ועשרים ושניים דורות ראשונים ( ככתוב בספר היובלים . ( הספר הזה מטבע הדברים אינו 'שלם . ' מאמריו רובם ככולם מביאים לידי ביטוי את פרות המחקר המודרני הקלסי , אף שבדור האחרון הופיעו כיוונים שלא שיערו ראשונים , וממילא קצר המצע מהשתרע . הספר נחלק לשלושה : פרקי מבוא בחקר המקרא , ספרות המקרא לסתותיה וספרות המקרא וספרות המזרח הקדום . השער הראשון מקיף נושאי יסוד בחקר המקרא . תחילה נפרש לפני הקורא הרקע התרבותי והרעיוני שהוליד את חקר המקרא בעת החדשה . אחר כך הוא יכול להלך בשבילי תולדות נוסח המקרא כפי שהם מצטיירים מבעד לעדיו השונים : נוסח המסורה , התורה השומרונית , המגילות המקראיות מקומראן והתרגומים העתיקים , בעיקר תרגום השבעים . בהמשך הוא יכול לעקוב אחר קווי היסוד של לשון המקרא למאפייניה , אם על פי תקופותיה - ארכאית , קלסית , תקופת הביניים והעברית המקראית המאוחרת , ואם על פי משלביה - אלה הקרובים לשפה המדוברת ואלה הטבועים בלשון הכתובה של הסופרים . ולבסוף מתגלים לפניו מסתרי אמונת המקרא דרך דו שיח עם חיבורו המונומנטלי של יחזקאל קויפמן : תיאור מונוליתי הרמוניסטי של אמונת המקרא לעומת מגוון אמונות ודעות ומחלוקות פנימיות ; הבחנה מוחלטת בין אמונת המקרא לאמונות העמים לעומת תמונת יחסים מורכבת שכוללת גם שאיבה והמשכיות . בשער השני מוצגת לקורא תמונת ספרות המקרא על גווניה , צורותיה , מטרותיה ותהליכי התהוותה : התורה , שיש בה קבצים שונים וסוגות ספרותיות רבות ושונות , ושמראשית מחקר המקרא ועד היום לא חדלו לשוב ולגלות את מסתריה ; הספרות המשפטית רבת הפנים , המרבדת את התורה - נתונה בקובצי חוקים תחומים היטב או שזורה בסיפור - על נושאיה ועיצוביה השונים ? הסיפורת המקראית , המהלכת על חבל דק בין סיפור דידקטי לסיפור מרתק המעוצב על פי מיטב הכללים האסתטיים ; השירה המקראית , גבולותיה ומאפייניה הצורניים והדרכים שנקטו המשוררים הקדמונים כדי ליצור קשר בין צלעות הטור , לאו דווקא בתקבולת ו ספרות הנבואה , שראשיתה במאה השמינית ומהלכה על פני שלוש מאות שנה - על רקע תמורות פוליטיות וחברתיות גדולות - דפוסיה ורעיונותיה , והדרך שעשו דברי הנביאים עד שהיו לספרים ; ספרות החכמה , מאפייניה הצורניים , הענייניים והרעיוניים , המבחינים אותה כסוגה לעצמה אף שהספרים שהיא באה בהם לידי ביטוי , משלי , איוב וקהלת , שונים זה מזה תכלית שינוי בעיצובם הספרותי והאידאולוגי ; ספרות המזמורים , המכונסת בעיקרה בספר
|
|