|
|
עמוד:3
חנן אשל תולדות התגליות הארכאולוגיות בקומראן מברא החוקר הראשון שחפר בקומראן היה שרל קלרמון גנו . הוא סייר לאורך החוף המערבי של ים המלח בשנת , 1873 והתרשם בעיקר מבית הקברות שממזרח לאתר . הוא חפר קבר אחד בבית הקברות , וכתב שאין ספק שהקברים במקום אינם קברים מוסלמיים שכן כיוונם צפון-דרום , בעוד שקברי המוסלמים כיוונם מזרח-מערב , והנפטר שוכב בהם על צדו ופניו דרומה . השם 'קומראן' נגזר ככל הנראה משמו של הירח בערבית , 'קמר , ' בצרוף סיומת הזוגי . אתרים השוכנים לחופי אגמים נקראו לעתים על שם הירח , כך לדוגמה בית ירח הוא אתר לחוף הכינרת , ויריחו היא עיר השוכנת מצפון לים המלח . שם האתר בימי המלוכה ובימי הבית השני היה סככה ' . בין שנת 1947 לשנת 1956 נתגלו בקומראן אחת עשרה מערות , ובהן קטעים של כ 900 מגילות שונות מימי הבית השני . לצערנו רק כעשרים מגילות נשתמרו במצב סביר באופן יחסי . כלומר עשרים מגילות שרדו פחות או יותר בשלמותן , ומשאר המגילות נותרו קטעים . אין ספק שיגאל ידין צדק בציינו כי מגילות אלו 'הינן התגלית החשובה ביותר שנתגלתה בארץ ישראל בתחומי המקרא , ההיסטוריה ותולדות היהדות והנצרות . ' בין 1951 ל 1956 אף נחפר המרכז הקהילתי של אנשי קומראן . גילוי המגילות הראשונות המגילות הראשונות נתגלו בשנת 1947 על ידי שניים או שלושה רועים בדווים משבט התעמרה . על פי עדותם , הם גילו את המערה שבה נמצאו המגילות תוך כדי חיפוש אחר עז תועה . הפתח התחתון של המערה היה סתום באבנים , אך למערה היה פתח גבוה יותר ; הבדווים זרקו דרכו אבן לתוכה , והופתעו לשמוע צליל שנוצר מפגיעת האבן בכד חרס . בשל הקושי לטפס לפתח העליון , ומכיוון שלא היו בידם אמצעי תאורה , לא נכנסו השלושה למערה באותו יום . יומיים לאחר מכן עלה אחד הבדווים , מוחמד א דיב , אל המערה לבדו עם מנורת נפט . לדבריו מצא במערה עשרה כדים , שמונה מהם ריקים , אחד מלא עפר , ובאחד היו לפי עדותו שלוש מגילות , שתיים מהן עטופות בבד . מוחמד א דיב הוציא את הכדים ואת שלוש המגילות מהמערה . שלוש 1 ראו : A Note on Joshua 15 : 61-62 and the Identification of the City of Salt " , Israel Explore ! - H . Eshel . tion Journal , 45 ( 1995 ) . pp . 37-40 1 י' ידין , המגילות הגנוזות ממדבר יהודה , ירושלים ותל אביב תשי"ז , עמ' . 9
|
|