|
|
עמוד:יא
שיפור היחסים עם ארצות הברית נבע משינויים במגמות לאומיות וביךלאומיות , אך אופיו הנוח של אשכול סייע לו ביצירת המגע האישי ובקידום האינטרסים של מדינת ישראל . בתור ראש ממשלה נפגש אשכול עם מנהיגים נוספים בעולם , בכלל זה שרל דה גול והרולד וילסון , והצליח ליצור סביבו אווירה ידידותית ונעימה . בתקופת כהונתו כוננו יחסים דיפלומטיים עם גרמניה המערבית למרות החלטתה של ממשלת בון להפסיק את מכירת הנשק לישראל . ברוח תפיסתו המעשית ובדומה לגישתו בנושא ה"העברה" בעת השלטון הנאצי העמיד אשכול את האינטרס הכלכלי המדיני בראש סדר העדיפויות , ומרגע שראה בהידוק היחסים עם גרמניה צורך מדיני עליון ירע שיש להכריע בין הרגש למחשבה , "ונחוץ לנו לב רגיש - אבל גם לב חכם ונבון . " הוא לא התכוון ל"שחרר את גרמניה ממורשת זכרונות העבר" אבל הכריע לטובת חיזוק מעמדה של ישראל בעולם ( תעודה . ( 148 במשרד הביטחון ובתפקידיו כשר ביטחון הנהיג אשכול סגנון שונה משל קודמו . אשכול התייחס לצבא בצורה מבוקרת , הוא לא הפגין הערצה עיוורת לצבא או לקציניו , וגישתו למערכת הביטחון היתה עניינית וביקורתית . הוא היה מעורב בכל הנעשה במערכת הביטחון וצה"ל , קיים התייעצויות במתכונות שונות כדי ללמוד ולהבין את הנושאים , השתתף מרי פעם בישיבות מטכ"ל , וקיים את הפורום השבועי של שר הביטחון שבו התקבלו החלטות פעולה , והתקיימו התייעצויות מצומצמות של שר הביטחון עם הרמטכ"ל , עם המנהל הכללי של משרד הביטחון ועם אישים שונים לפי נושאי הדיון . כמי שהיה אחראי לאוצר המדינה הוא בדק את הרכש הצבאי גם מנקודת מבט כלכלית , והתריע לא פעם על בזבוז או על שיקולים כלכליים מוטעים ברכישות נשק . כך למשל אמר באחת ההתייעצויות על רכישת נשק בארצות הברית כי הוא "מקבל על עצמו להסביר מרוע ישראל איננה יכולה לקבל על עצמה חובות של עשרות מיליוני לירות ; " הוא הוסיף ואמר "שיהודים התרגלו שאנחנו מקבלים הלוואות" והזהיר מפני מצב שבו לא תוכל ישראל להחזיר את חובותיה . הוא גם ביקש לבדוק את מה שהוא כינה " אינדקס הכוח" ובא לא פעם אל הרמטכ"ל יצחק רבין שיעדכן אותו באינדקס זה . כלשונו של רבין באחת הישיבות : "אשכול שואל אותי : בתחילת השנה אינדקס הכוח היה . 100 השקענו כך וכך מיליון כמה אינדקס הכוח עכשיו ? אני רוצה זאת במספרים באמות מידה , אני רוצה לחוש זאת במושגי כוח . " אשכול היה מעורב מאוד בנעשה בצה"ל ואישר פעולות צבאיות רק לאחר ששוכנע בנחיצותן . הוא יצר מערכת קשרים טובה עם הרמטכ"ל רבין , אך לא היסס לדחות את הצעותיו לפעולות צבאיות אם היה חשש לסיבוך מדיני או לאבדות גדולות בנפש . ברוב במקרים וככל שהתבסס רבין בתפקידו אישר אשכול יותר פעולות . בהתייעצויות נהג לומר לרבץ : עשה מה שאתה רוצה רק שיהיה במסגרת ההוראות , או אם צריך - צריך . מגמת ההתדרדרות בגבול עם סוריה מנובמבר 1964 בעקבות תחילת העבודות להטיית מקורות הירדן הדאיגה מאוד את אשכול עקב רגישותו הרבה לנושא המים , אך הוא לא נתן לרמטכ"ל יד חופשית להחליט על פעולות נגד עבודות ההטיה , פעולות שעלולות היו להוביל להסלמה במצב . הוא אישר את בקשת הרמטכ"ל להפעיל את חיל האוויר בתקריות תל דן בנובמבר 1964 ובמאי 1965 קיבל את הסכמת הממשלה , אם כי ברוב דחוק , לאשר לצה"ל פעולה נגד סוריה באזור החדש שאליו העבירו את כלי ההטיה . ביולי 1966 התיר שוב את הפעלת חיל האוויר , אך הנחה את הרטכ"ל "כי אין הכוונה להרג רב כאנשים של האויב . העיקר המכונות" ( תמונה בעמ' . ( 473 בדרך דומה נהג כלפי פעולות תגמול שביקש הצבא לבצע נגד פעולות ארגון אל פתח , החל בינואר . 1965 פעולות הארגון נגד אוכלוסייה אזרחית בישראל הלכו והחמירו , ואשכול קיבל את עמדת הצבא שיש להגיב בפעולות תגמול , אך דרש מן הצבא לבחון בזהירות את צעדיו ולהימנע ככל האפשר מפגיעה באזרחים . כשהחל אשכול את כהונתו הוא נהנה מתמיכה רחבה בציבור ובמפלגתו , אולם בהדרגה חל כרסום במעמדו . הראשון שפגע בו היה דוד בן גוריון שעל פי עדותם של כמה מבני התקופה התקשה לקבל את הצלחתו של אשכול בשנת כהונתו הראשונה . בן גוריון הצליח לרכז סביבו את צעירי מפא"י ולגרום למאבק שהוביל בהדרגה לפילוג במפא"י . הרקע למאבק המחודש היה קשור לכאורה בהקמת ה"מערך" עם "אחדות העבודה" ובהסכמתו של אשכול לדחות למספר שנים את שינוי שיטת הבחירות , אך למעשה שכה פרשת לבון וערערה סופית את היחסים כין שני האישים . כשהוקם המערך , בנובמבר , 1964 פרש בן גוריון ממרכז במפא"י , וטענותיו כלפי אשכול הלכו והחריפו . דחיית דרישתו למנות ועדת חקירה שתורכב משופטי
|
|