|
|
עמוד:י
הצעירים ברשימת המפלגה ואף לצרפם לממשלה החדשה שהקימה מפא " י אחרי הבחירות חרף התנגדותם של כמה שרים ותיקים . גודל ההצלחה לא מנע את המחלוקת הפנימית שפרצה בשנת 1960 סביב "הפרשה" - מחלוקת שהובילה את אשכול כעבור שלוש שנים לראשות הממשלה , אך גם הולידה סכסוך עם בן גוריון שמירר את חייו . עיקר המחלוקת בעניין זה נבעה מן התביעה של בן גוריון לבדוק בכלים משפטיים את מידת אחריותו של פנחס לבון לביצוע עסק הביש בשנת 1954 בעוד אשכול , שתחילה זכה לאמונו של בן גוריון איבד אותו בהדרגה כשרצה לטפל ב"פרשה" בכלים ממשלתיים . החלטת ועדת השרים שהקימה הממשלה לטהר את לבון לא התקבלה על דעתו של בן גוריון ; הוא דרש להקים ועדת חקירה משפטית , ועמדתו , שלא זכתה לתמיכה במפלגה , עוררה בה בוקה ומבולקה בין תומכיו לבין מתנגדיו ובסופו של דבר הביאה להתפטרותו מן הממשלה ב 31 בינואר . 1961 רק הדחת לבון מתפקיד מזכיר ההסתדרות , צעד שהוביל אשכול במפלגה כדי לאחות את הקרעים , הצליחה להחזיר את בן גוריון , אך לא לזמן רב , בגלל קשיים קואליציוניים עם שותפותיה של מפא"י בממשלה . באוגוסט 1961 נערכו בחירות בהן איבדה מפא"י מכוחה בעקבות ה"פרשה" וזכתה ב 42 מנדטים בלבד . עוברה זו הקשתה עליה להרכיב ממשלה חדשה ואשכול נטל עליו את התפקיד ועסק במלאכה ער שהצליח להקים ממשלה לבן גוריון . כבר קודם לבחירות הציע בן גוריון להציב את אשכול כיורשו , אך המפלגה עוד לא היתה מוכנה להיפרד ממנהיגה הוותיק . בשנתיים שנותרו לו במשרד האוצר טיפל אשכול בשיפור מאזן התשלומים של ישראל , שהתערער בעקבות הגידול המואץ בשנים הקודמות . תכנית כלכלית חדשה עוברה במשרד האוצר בשיתוף יתר המשרדים הכלכליים ועם בנק ישראל , אך בשל מחלוקת עם שר המסחר והתעשייה נאלץ אשכול להסכים לפשרות בתכנית ואלה פגעו בהצלחתה . אשכול הכריז על ה"תכנית הכלכלית החדשה" בפברואר . 1962 מטרת התכנית היתה לשפר את מאזן התשלומים על ידי פיחות המטבע , ליברליזציה במשק ומניעת אינפלציה . הצעד העיקרי בתכנית היה פיחות ניכר בשער הלירה , אך היעדר נחישות לבצע את התכנית וסחבת שנקטו מתנגדיה בביצועה גרמו לכך שכבר בסתיו אותה שנה התברר כי הפיחות לא השיג את מטרתו . האינפלציה גדלה ולא חל שיפור במאזן סחר החוץ של ישראל . ב 16 ביוני 1963 התפטר בן גוריון במפתיע מתפקידיו , והמועמד היחיד שהוא המליץ עליו היה אשכול . אשכול , שכבר היה בשל לתפקיד ושנבחר פה אחד במפלגתו עזב ב 26 ביוני 1963 את משרד האוצר והחל לנהל את מדינת ישראל בתפקיד ראש הממשלה ושר הביטחון . שש השנים שכיהן אשכול כראש ממשלת ישראל היו מן החשובות בתולדותיה , וחלקו במה שאירע בשנים אלה למדינת ישראל הוא מכריע . כשנכנס לתפקיד כתב כי הוא "צועד קצת מפוחד ומחפש מחסה לגב . " אשכול היה בקי בנושאי כלכלה וחברה אך לא עסק רוב שנות פעילותו בשני נושאים מרכזיים של ניהול מדינה , יחסי החוץ והביטחון . הבנה בנושאי ביטחון רכש בימי פעילותו ב"הגנה" ובתקופת עבודתו עם בן גוריון במשרד הביטחון . אך הוא היה צריך לרכוש עוד ידע וניסיון בשני תחומים אלה תוך כדי הכהונה בתפקיד , כדי להוכיח לחברי מפלגתו ולחבריו בקואליציה , שהורגלו למנהיגותו של בן גוריון שהוא ראוי לכהונה במקומו ויהיה גם ראוי לה בבחירות הבאות . מיד עם כניסתו לתפקיד הונחה על שולחנו ירושה כבדה שהותיר לו בן גוריון במערכת היחסים עם ממשל קנדי בארצות הברית . שאלת ביקורם של מדענים אמריקנים בכור הגרעיני בדימונה על כל חלקיו . התפטרותו של בן גוריון סייעה לאשכול לדחות מעט את הטיפול בנושא . אשכול הצליח לעכב את הביקור לסוף שנת , 1963 להציב לו תנאים מסוימים ולשפר את היחסים עם ממשל קנדי , שהצהיר על מחויבות לאומית ופומבית של ארצות הברית לביטחונה של ישראל . רצח קנדי ועליית ממשלו של ג'ונסון הסירו מעט מן הלחץ המדיני . שני האישים מצאו לשון משותפת וביקוריו הממלכתיים של אשכול בוושינגטון בשנת 1964 ובשנת 1968 התנהלו ברוח ידידותית . במגעים שניהל עם הממשל האמריקני הצליח אשכול לקדם נושאים מרכזיים של רכש ביטחוני ואף השיג במרס 1965 מזכר הבנה בין שתי המרינות למכירת טנקים ומטוסים לישראל . תמורת מכירת הנשק התחייבה ישראל להצהיר שהיא לא תהיה ראשונה להכניס נשק גרעיני למזרח התיכון . כך נקבעה מדיניות העמימות הגרעינית של ישראל .
|
|