|
|
עמוד:ז
מבוא מ מבואות בחר ישראל על היסטוריים עצמו התעודות . רק במסגרת . מסמכים של החוק לוי ספורים אשכול קווים להנצחת של המתפרסם אשכול נשיאי לדרכו ישראל ראו כאן אור לראשונה וראשי ומנהיגותו עד היום ממשלותיה מציג והוא את לא פרשת 1986 ) זכה של לביוגרפיה ) חייו להוציא אשכול של ראש מבחר היסטורית הממשלה תעודות . ארכיון השלישי של אשכול המדינה של בלוויית מדינת קיבל 200 התעודות המתפרסמות כאן הן רק חלק קטן מתוך אוסף גדול של מסמכים » כ ( 6 , 000 שליקטו עורכי הספר בארכיונים שונים . רוב המסמכים בארכיונים אלה הם בעלי אופי ציבורי או ממלכתי ומיעוטם מכתבים אישיים . אוסף יקר ערך של תכתובת אישית כין אשכול לבני משפחתו ובמיוחד עם אלישבע קפלן אשכול קיבלנו משלוש בנותיהם . אוסף זה ומכתבים פרטיים נוספים שהגיעו לידנו נתנו לנו הזדמנות נדירה לחדור לעולמו הפנימי של אשכול ולהציג את דמותו גם מן הזווית האישית . שלל התיעוד של אשכול חושף צעד אחר צעד את התפתחותו וצמיחתו מאז היותו בחור צעיר כבן , 18 לוי שקולניק , שעלה לבד לארץ ישראל בשנת 1914 מעיירה קטנה באוקראינה , ועד שהגיע בהדרגה בכוח אישיותו ופעילותו לתפקיד הרם של ראש הממשלה ושר הביטחון במדינת ישראל . עורכי הספר לא הכירו את אשכול אך המסמכים הרבים שעמדו לרשותנו יצרו קרבה אל האיש וחשפו בפנינו איש חם וגלוי לב ואישיות מגוונת ומעניינת : איש מעשה וביצוע שהצליח להתחבב על העושים אתו במלאכה ולשתף אותם במשימות שהציב לעצמו ; אדם ששנא מחלוקות ושחיפש מוצא במצבים סבוכים ; אדם רגיש ורגשן , פיקח ובעל חוש הומור , שהיה מושרש בתרבות היהודית והכללית . לשונו היתה מתובלת בלשון המקרא ובאמרות חז"ל , ביידיש וברוסית ואף במעט צרפתית . וגם אם לא תמיד דייק בלשון המקורות כתיבתו משקפת גרסא רינקותא שהיתה שגורה על לשונו . על היידיש שהשתמש בה לעתים קרובות בדיבור ובכתיבה כתב פעם : "את היידיש שלי צריך לדעת , להבין , לקלוט" ( תעודה . ( 17 חייו הציבוריים של אשכול נעו סביב כמה צירים מרכזיים : התיישבות , משק המים , תנועת הפועלים , "מפלגה פועלי ארץ ישראל , " כלכלה וביטחון - כל התחומים הללו השתלבו בכל אחד מן התפקידים שכיהן בהם . החל מתפקידיו במרכז החקלאי ובהנהלת "מקורות" דרך ראשות מחלקת ההתיישבות בסוכנות ועד להיותו שר אוצר ולאחר מכן ראש ממשלה ושר ביטחון . אשכול למר הנהלת חשבונות וחי בסביבה חקלאית באוקראינה ; שם נקשר לקרקע ולעבודת האדמה , כדבריו באחד ממכתביו אל אשתו אלישבע "אוהב אדמה אני עוד מבית אבא ובעיקר מבית דודי שהיה איש אדמה" ( תעודה . ( 76 הוא לא נטה לחשיבה רעיונית ולפילוסופיה וגיבש את תפיסת עולמו מתוך עולם המעשה . לא במקרה הצטרף ל"צעירי ציון" ברוסיה ול"הפועל הצעיר '' בארץ - תנועות שדגלו בציונות עם זיקה לתנועת הפועלים , בכיבוש עבודה ובעליונות השפה העברית , ושראו בעבודה ערך עליון וכלי לתיקון היחיד . בראשית דרכו בארץ הצטרף שקולניק הצעיר אל הפועלים החקלאים של העלייה השנייה , וכבר בשלב זה הוכיח כושר ארגון והגיע לעמדת מנהיגות בקבוצות הפועלים . הוא השתתף בהקמת דגניה ב והיה קשור למקום עד יום מותו . שקולניק , שלימים שינה את שמו לאשכול השתתף בוועידת היסוד של הסתדרות העובדים , ומשנת 1920 היה חבר המרכז החקלאי . בתוקף תפקידו זה נטל חלק פעיל בעיצוב תכניות ההתיישבות והשפיע על מראה פניה בשנות העשרים והשלושים . אשכול נזהר מפני גיבוש שיטה רעיונית מוחלטת ומתוך העבודה המעשית והתמודדות עם המציאות המורכבת פיתח יכולת לגמישות אידאולוגית ; את גישתו זו ביטא במאמר פרוגרמטי על צורות ההתיישבות השונות שפרסם בביטאון הפועל הצעיר בשנת 1924 ( תעודה . ( 11 במחלוקת שפרצה בשנות העשרים על עדיפות הקבוצה הגדולה על פני הקבוצה הקטנה או המושבים הכריע אשכול בדרך פרגמטית בעד גיוון בצורות ההתיישבות במגמה לאפשר למתיישבים רבים ליטול חלק בהתיישבות לפי
|
|