|
|
עמוד:יג
ביותר של מלחמת העצמאות ושולבו בו כוחות חי " ר , שריון , אוויר וים . הוא נועד להוציא את הצבא המצרי אל מחוץ לגבולות ארץ ישראל ולהבטיח את שליטת ישראל בנגב , לאלץ את מצרים לסיים את המלחמה , ולשפר את עמדות המיקוח של ישראל לקראת אפשרות של ניהול שיחות על שביתת נשק . תכנית הפעולה לתקוף בשלוש זרועות לכיוון עזה , עסלוג ' ועוג'ה צלחה רק בחלקה . המתקפה על עזה לא עלתה יפה . לעומת זאת הסתיימה המתקפה על עסלוג' ועל עוגיה בהצלחה רבה והכוחות אף נכנסו ללא תיאום עם המטכ"ל אל תוך סיני , כבשו את אבו עגיילה והגיעו עד למבואות אל עריש . הצלחת מהלך צבאי זה עוררה התנגדות ביךלאומית , ובעקבות החלטת מועצת הביטחון והסכמת המצרים לפתוח בשיחות על שביתת נשק נאלצו הכוחות לסגת מסיני כעבור ימים אחדים ולהפסיק את האש . המשימה להוציא את הכוחות המצריים מעזה ומרפיח לא הושגה . אלון , רבין ומפקדים אחרים , שביקשו להכניע את הצבא המצרי , התקשו להשלים עם הגזרה לסגת מסיני , אך נאלצו לציית להחלטת הדרג המדיני בראשות בן גוריון . שנים רבות עוד העלו את הטענה שלו ניתן להם לסיים את המבצע "ייתכן ומלחמת העצמאות הייתה מסתיימת אחרת " ( פנקס שירות , עמ' . ( 73 רבין הוא שנבחר להודיע ללוחמים על ההחלטה ולשכנע אותם לסגת אל מעבר לגבול הביךלאומי . לקח הנסיגה מסיני ליווה אותו בהמשך דרכו הצבאית . בדיונים רבים המתפרסמים בכרך זה חזר וטען שלא ניתן להחזיק בשטח כבוש מעבר לגבול הביךלאומי בנתוני המערכת הבין לאומית . ועוד לקח ליווה אותו ממבצע "חורב : " הצורך בבניית דרג ביניים לתיאום בין זרועות וחטיבות בקרב תנועה המשתרע על שטחים נרחבים , או כדבריו בישיבת המטכ"ל באוגוסט 949 ו " - צריך להתחיל ליצור מטות , לאמן אנשים ולחשוב במושגים של בניין יחידות טקטיות יותר גבוהות מחטיבה . " מבצע "חורב " סיים את המלחמה עם מצרים והוביל לפתיחת שיחות שביתת הנשק ברודוס . אלון , מפקד חזית הדרום , וחבריו לנשק התנגדו לקיום השיחות וטענו שאין לנהל משא מתן עם המצרים לפני שיפנו את כל כוחותיהם מרצועת עזה . אלון הציע שרבין ישתתף בשיחות במקומו . רבין הצטרף למשא ומתן באיחור מה . ובשלב שבו נקלע למשבר על פירוז אזור עוג ' ה ( כיום ניצנה ) ומסירתו לשלטון האו " ם , הוא מיהר לדווח לאלון ( תעודה . ( 21 הוא התריע על שחברי המשלחת , פרט לידין , מוכנים לוויתורים "רק על מנת להשיג את ההסכם עם המצרים , " והציע לאלון להיפגש עם ידין , שיצא לביקור שכנוע בארץ . רבין סבר "שהמצרים נזקקים ביותר להסכם שביתת הנשק שיוציא את הבריגדה מהכיס ויפחית את הכוחות בגזרת החוף , " ועל כן ביקש להמתין ולא לוותר על עוג'ה וסביבותיה . ידין סבר כמוהו , אך הוא לא הצליח לשכנע את הצמרת המדינית והביטחונית , והסכם שביתת הנשק עם מצרים נחתם ב 24 בפברואר . 1949 רבין לא נכח בטקס החתימה . הוא ביקש לשחרר אותו לפני סיום השיחות , שכן לא רצה להיות נוכח בחתימה על "תעודת ויתור " - כדברי אלון - על עוג'ה . הוא גם היה עסוק בתכנון מבצע "עובדה , " ומלבד זאת שבע כדבריו "את הדיפלומטיה והפוליטיקה עד למעל' הראש ( תעודה . ( 21 אף על פי כן , השיעור בניהול משא ומתן שלמד באותן שיחות הטביע את חותמו על השיח המדיני של רבין . כשהגיע לוושינגטון בשנת 1968 שב והשתמש במושג "שיחות רודוס " כדגם מוצלח לניהול שיחות עם המצרים והרבה לספר מניסיונו באותן שיחות . מ 0 גן אלוף לרלוסכ " ל , 1967-1949 לאחר שהסתיימו המבצעים הגדולים של מלחמת העצמאות התפנה המטכ " ל לארגן את הצבא ולהתאימו לימי רגיעה ושביתת נשק . יחידות פורקו וצומצמו , חיילים שוחררו , הוקם מערך המילואים ושונה ארגון הכוחות של החילות השונים , מפקדים פרשו ואחרים התמנו . שתיים מחטיבות הפלמ"ח פורקו , ובסוף יולי 1949 נפל הפור גם על החטיבה השלישית , חטיבה , 12 שרבין פיקד עליה מאז יוני . 1949 רבין התקשה לקבל את ההחלטה וניסה , ללא הצלחה , להעביר את רוע הגזרה ( תעודה . ( 25 הוא הביע חשש כי יש
|
|