|
|
עמוד:יב
בראשית אפריל 1948 הצטרף רבין לכוח "הראל' שהתארגן בפרוזדור ירושלים לאחר פירוקה של חטיבת " נחשון . " באמצע אפריל הוא מונה למפקד מטה "הראל ' , והוטל על כוחותיו לפתוח את הדרך לירושלים , לאבטח אותה ולארגן שיירות לעיר . זמן קצר לאחר המינוי נדרש רבין לארגן משלוח שיירה לירושלים ולהעלות את כוחותיו לעיר למבצע "יבוסי " לכיבוש אזורים בירושלים ובסביבותיה בפיקודו של יצחק שדה . רבין סבר שיש לדחות את משלוח השיירה ולהשלים לפני כן את כיבוש הכפרים והבסיסים הערביים שבדרך לירושלים , אך עמדתו לא התקבלה . השיירה יצאה לעיר ב 20 באפריל ונפגעה קשות ( תעודה 6 והערת הפתיחה לתעודה . ( התעודות שנבחרו לייצג את פעילותו של רבין במערכה על ירושלים ( תעודות ( 10-7 הן רק קומץ מתעודות רבות , בעיקר מברקים , שנשלחו ממפקדת המטה . תעודות אלה משקפות מעט מקשיי הלחימה בעיר , ממצוקת המחסור בנשק ומן המחלוקות על החלטות שהתקבלו במהלך המלחמה , ושעד היום נתונות בוויכוח בין היסטוריונים . אחת מהן היא המחלוקת עם מפקד ירושלים , דוד שאלתיאל , על הגנת העיר ובמיוחד על הפריצה לעיר העתיקה . מסקנתו של רבין תוך כדי הלחימה כי "הכרחי החלפת הפיקוד על העיר מיד " מבטאת את המתח בין "עציוני" ל'הראל ' , שנבע לדעת רבין מקיומן של שתי חטיבות שהתיאום ביניהן לא היה ברור וחד משמעי ( תעודה 3 ו . ( במחלוקת זו באו לידי ביטוי בעיות בארגון הצבא ומאבקם של מפקדים בעת מלחמה לתפוס את מקומם בצמרת הפיקוד . בראשית יוני סיים רבין את תפקידו בירושלים והתמנה לסגנו של יגאל אלון בתפקידו הקרבי כמפקד הפעולות בגזרת לטרון . רבין היה מעורב בכל פעילות מטהו של אלון ובכלל זה : פרשת "אלטלנה , " מבצע " טיהור " לפירוק גדודי האצ " ל ומניעת מעבר אנשיהם לירושלים ( תעודה 12 והערת הפתיחה לתעודה ) וספיחי הכיבוש של רמלה ולוד ( תעודה . ( 14 באוגוסט 1948 סיים אלון את תפקידו בגזרה זו והתמנה למפקד חזית הדרום , וכעבור זמן קצר היה רבין לקצין המבצעים של מטה החזית ולמעשה סגנו של אלון . הוא מילא תפקיד מרכזי בניהול המערכה בנגב במבצע "יואב " " ) עשר המכות ( " לשחרור הנגב מן המצור ובמבצע "חורב " ( מבצע "ע (" להוצאת הצבא המצרי מגבולות ארץ ישראל . לימים העידו קצינים שהשתתפו במבצעים אלה כי רבין היה המוח בתכנונם ( ריאיון עם ישכה שדמי , 24 במרס , 1998 גנזך המדינה . ( התפיסה הצבאית שהנחתה את תכנון מבצע "יואב " הייתה שיש לרכז בשלבים הראשונים את עיקר המאמץ בהשמדת כוחות מצריים ולא בתפיסת שטח ( ראו פקודת המבצע , תעודה . ( 16 לימים הסביר רבין כי מן הניסיון שנצבר עד לתכנון מבצע זה התברר כי כיבוש שטח ולחימה ב " גישה ישירה" אינם מקדמים את המצב הצבאי ; על כן נקטו במבצע "יואב " טקטיקת לחימה של "גישה עוקפת , " והכוונה הייתה לתקוע כמה טריזים בין הכוחות המצריים ועל ידי כך לנתק אותם זה מזה ( י ' רבין , "הגישה העוקפת במלחמת העצמאות , " מערכות 151 [ אפריל [ 1963 עמ' . ( 34 , 12-7 המבצע החל בהפצצות של חיל האוויר על אל עריש ועזה , אך הוא לא התנהל על פי התכנית שנקבעה בפקודת המבצע , עקב כישלון ההתקפה על עיראק אל מנשיה . מפקדי המבצע החליטו לוותר באותו שלב על כיבוש המקום ולהתרכז ב " משלטי הצומת , " שכיבושם עתיד היה לאפשר את פתיחת הדרך לנגב ואת כיבוש באר שבע ( ראו הערת הפתיחה לתעודה 16 ומפה בעמי . ( 32 לימים השתבח רבין ביכולתו של הפיקוד להתאים את הלחימה לתנאים שהשתנו ולא לקבל את הצעת המטכ"ל לשוב ולתקוף את עיראק אל מנשיה ( פנקס שירות , עמ ' . ( 71-68 בסיום המבצע נותרה חטיבה מצרית נצורה בכיס פלוג'ה ( כיום צומת פלוגות , ( ובחודשים הבאים ניסו כוחות צה"ל לפרוץ אל הכיס ולמנוע מן הכוחות המצריים להיחלץ ממנו . פקודות מבצע רבות בחתימתו של רבין יצאו מן המטה בעניין זה ( תעודה , ( 18 אך כוחות צה " ל הצליחו רק לצמצם את היקף הכיס . המצרים לא נכנעו והכיס נשאר קלף מיקוח עד לשיחות שביתת הנשק עם מצרים . השתתפותו של רבין בתכנון מבצע "חורב " ( תעודה 20 והערת הפתיחה לתעודה ) ובניהולו העשירה את הניסיון הצבאי שלו והוסיפה נדבך חשוב לעיצוב תפיסתו הצבאית . מבצע "חורב " היה המבצע הגדול
|
|