|
|
עמוד:ט
המושגית המשוקעת בו . הגל מנסח רעיון זה באחת המימרות הידועות ביותר שלו : משימתה של הפילוסופיה היא להשיג את מה שיש , שכן אותו מה שיש הוא התבונה . בכל הנוגע לאינדיבידום , הרי הוא בלאו הכי בן זמנו . כך גם הפילוסופיה אינה אלא זמנה הנתפש במחשבות . ( ההקדמה , עמ' ( 14 התבוני איננו ניגודו של מה שישנו אלא אופן מסוים של הבנתו , אופן שאינו קבוע אלא מתפתח ומשתנה לאורכו של הזמן ההיסטורי . מבלי להיכנס כאן עמוק מדיי לפרטיה של המטפיזיקה של הגל , המבררת לפרטיו את היחס בין מופעיו השונים של היש התבוני המתפתח לאורך ציר הזמן , הרי שבהקשר של פילוסופיה של המשפט הדבר מבטא את הרעיון שלפיו אפשר לתת הצדקה פילוסופית לפרקטיקות פוליטיות ואתיות שהתהוו , התפתחו ועוצבו לאורך הזמן ; זאת משיגים אם מצליחים במאמץ פילוסופי לחלץ מהם את התבנית התבונית , המושגית , הנוכחת וממומשת באמצעותם . החתירה לחילוצו של המושגי , בניגוד להנחת המושגי מראש לשם פעולה על פיו ולשם חקירת הקונקרטי לאורו , נובעת מהנחת יסוד מסוימת לגבי טיב היחס המתקיים בין התבונה לגילומיה הממשיים . הנחה זו היא רעיון היסוד של הפילוסופי שהחלתו על התחום האתי-פוליטי מולידה את התיאור התמציתי הזה של פילוסופיה של המשפט : אם כן , מסכת זו , עד כמה שהיא מכילה מדע מדינה , אינה אמורה להיות אלא ניסיון להשיג ולהציג את המדינה כדבר מה תבוני בתוך עצמו . בתור חיבור פילוסופי , עליה להתרחק ככל הניתן מבניית מדינה כפי שראוי שתהיה . מה שאפשר ללמוד ממנה איננו אמור להורות למדינה כיצד מן הראוי לה להיות , אלא בעצם להסביר כיצד יש להכיר את המדינה , [ שהיא ] היקום האתי . ( ההקדמה , עמ' ( 14-13 על חירות ורצון נקודת המבט המטפיזית שתיארתי לעיל היא הליבה המושגית של הספר ועל מנת לעגנה בהקשר הפילוסופי-פוליטי הגל נדרש למושג המשפט ( הזכות , . ( Recht המשפט ( הזכות ) מעוגן בפרקטיקות פוליטיות וחברתיות קונקרטיות מעצם העובדה שהיה קיים , מאז ומעולם , מערך של חוקים ותקנות ששימש את בני האדם לניהול חייהם המשותפים . על עובדה בסיסית זו לא נטו
|
|