|
|
עמוד:ח
המסורת הפוליטית של החוק הטבעי קובעת כי היחיד הוא הבסיס להתארגנות הפוליטית ולכינונן של חברה ומדינה המונהגות באמצעות מערכת חוק . מסורת זו התכוננה כדחייה של המסורת הקלאסית שראתה באדם יצור פוליטי מטבעו , יצור שזהותו , זכויותיו וחובותיו נקבעות מלכתחילה מתוקף היותו חבר בקהילה פוליטית , ובוודאי אין תוחלת בניסיון להעמידן על איזה מצב ראשוני אינדיבידואלי קדם-חברתי . באמצעות הכותרת הכפולה מבטא הגל את ההנחה שקיים ניגוד בין שתי המסורות הפילוסופיות הפוליטיות האלה , ומציע את " קווי היסוד לפילוסופיה של המשפט , " חלקה הראשון של כותרת החיבור , כניסיון פילוסופי-פוליטי ליישב ביניהם : פילוסופיה של המשפט מחפשת דרך לתאר את הפוליטי כך שיהיה מושתת מבחינה מושגית על עקרון היסוד של תורת החוק הטבעי , כלומר על קיומו של יחיד חופשי ורציונלי , אך רק במידה המאפשרת לשוב ולעגנו במציאות היסטורית-פוליטית ממשית שהיא תנאי להימצאותו של אותו יחיד חופשי ורציונלי ולמימושו . פרויקט פילוסופי-פוליטי ייחודי זה שטבעו נרמז כבר בכותרת מוצג בהקדמה , וביתר הרחבה ועומק במבוא הארוך . חלק ניכר מהקדמתו מקדיש הגל להסברת נחיצותו של עיון פילוסופי , שהוא מכנהו לעתים " עיון מדעי , " במושג המדינה . הצורך לשכנע בנחיצותו של העיון הפילוסופי עולה מדימוי בעייתי שרווח בזמנו , דימוי שלפיו אין הפילוסופיה אלא מערך של הפשטות ריקות שאין להן נגיעה למציאות הממשית . דימוי זה אפשר את צמיחתו של עיון פסבדו-פילוסופי שבו משאלות לב סובייקטיביות ושרירותיות של יחידים תובעות לעצמן מעמד של טענות אובייקטיביות בעלות תוקף מחייב . הגל מבקש לשחרר את קוראיו מדימוי מסולף זה ומהשלכותיו , ובמקומו להציע מושג של פילוסופיה שאינו מניח את הדיכוטומיות המוחלטות בין ממשות לתופעה , בין מושג לגילומו הקונקרטי , דיכוטומיות אשר מציגות את תוכן המחשבה כדבר זר למציאות שעליה הוא מוחל ולה הוא חייב דין וחשבון . במושג הפילוסופיה החדש שהגל מציע , המחשבה מתווכת תמיד באמצעות תוכן קונקרטי נתון – כלומר , אין היא הפשטה ריקה שמרחיקה עצמה מכל תוכן קונקרטי ; היא מכוונת עצמה לגלות את המושגים הנוכחים בקונקרטי ולבטא את עצמה באמצעותם . זוהי למעשה צורה של שיקול דעת שבו מתבטל הניגוד בין תוכן לצורה , שכן לחשוב תוכן מסוים באופן פילוסופי משמעו לחלץ את הצורה
|
|