|
|
עמוד:י
באמצע שנות השישים של המאה העשרים שב הרצוג לשדה הפוליטיקה , כמו בעת היותו סטודנט בשנות הארבעים . הוא הצטרף לרפ"י הודות לערכיה הדמוקרטיים והממלכתיים , ובמרכזם שינוי שיטת הבחירות והנהגת כחירות מקדימות ( פריימריז , ( כגלל הערצתו לדוד בן גוריון ובזכות קרבתו למנהיגיה , כמו למשל למשה דיין ולשמעון פרס . מעמדו הפוליטי התחזק לאחר שכבש את רעת הקהל בזכות הופעתו המשכנעת והמרגיעה בפרשנות רדיו ערב מלחמת ששת הימים ובמהלכה . לנוכח ריכוז הכוח המצרי בסיני והדאגה בציבור הישראלי אמר.- כאשר נאצר מודיע כי הוא מתכונן לקראת התקפה עלינו - יש לזכור כי לכל מטבע שני צדדים . הכוח שלו הערוך כסיני , הכולל כאמור למעלה מ 80 אלף חייל וכ 800 טנקים , אחראי למרחב גדול מאוד ן ן זהו שטח עצום לגבי הכוח המצרי הנמצא בסיני , והוא מבטיח לצה"ל מרחב תמרון ניכר , אם וכאשר נצטרך להגיב על התוקפנות המצרית . הפיקוד המצרי חייב לקחת את זאת בחשבון , ואם כך הדבר - הרי לנוכח כוחו של צה"ל , יש לו בעיות . הוא גם יודע כי בשתי הזרועות הקובעות את תוצאתה של מלחמה מודרנית , בעיקר כשטח מדברי , באוויר ובשריון - צה"ל מצויד היטב בציוד ובנשק ( תעודה . ( 81 לאחר המלחמה התבלט הרצוג כהיותו איש ציבור רב פעלים ופובליציסט פורה בעברית ובאנגלית . במלחמת יום הכיפורים כ 1973 שב הרצוג להופיע בתור פרשן ברדיו ובטלוויזיה ( תעודה . ( 93 בעקבות המלחמה פרסם הרצוג את ספרו " מלחמת יום הדיך וייחס בו את הניצחח בשדה הקרב לחיילים ולקצינים של צה"ל בדרגים הנמוכים והבינוניים . הוא ביקר את ההנהגה הביטחונית של ישראל - ובכלל זה גם את שר הביטחון דיין , למרות קרבתם האישית קודם למלחמה . יכולת ההסברה של הרצוג לא נעלמה מעיני שר החוץ יגאל אלון ולפי המלצתו מונה הרצוג לנציג הקבוע ( שגריר ) של ישראל לאו"ם ב . 1975 שלוש השנים שבהן כיהן באו"ם היו מן הקשות בתולדות יחסי החוץ של המדינה . ישראל הייתה במגננה דיפלומטית בגלל מלחמת יום הכיפורים ומלחמת הנפט שהתלוותה לה . הגוש הערבי סובייטי נהנה מרוב אוטומטי בעצרת האו"ם והרצוג נדרש לנהל את המערכה המדינית ומערכת ההסברה בשום שכל כדי למזער את המכות שנחתו על ישראל . אחת המערכות הראשונות של הרצוג באו"ם הייתה למנוע את קבלת ההחלטה המשווה את הציונות לגזענות - החלטה שפגעה בלגיטימיות של קיום מדינת ישראל . את קבלת ההחלטה לא ניתן היה למנוע , אולם הרצוג השכיל לנהל מסע הסברה תקיף נגד ההחלטה , מסע שהגיע לשיאו בנאומו בעצרת האו"ם ובו הזכיר הרצוג שתאריך קבלת ההחלטה , 10 בנובמבר , 1975 הוא יום השנה ה 37 ל"ליל הבדולח" בגרמניה הנאצית וטען : "היטלר היה מרגיש כאן בבית ככמה הזדמנויות בשנה האחרונה אילו האזין לדברים שהולנזמעו באולם הזה , ובעיקר לדברים שהושמעו במהלך הדיון על הציונות" ( תעודה . ( 99 בסיום דבריו קרע הרצוג את טיוטת ההחלטה . בכך ההל הרצוג במאבק ארוך לביטולה , מאבק שהגיע לסיומו המוצלח בדצמבר 1991 ( תעודות . ( 177 , 136 אופי אחר היה למאבקים שניהלה משלחת ישראל במועצת הביטחון של האו"ם . החברות הקבועות במועצה - ובהן מעצמות המערב : ארצות הברית , בריטניה וצרפת - יכלו להטיל וטו על החלטות אנטי ישראליות , ובזכות עבודת משלחת ישראל ההחלטות שהתקבלו היו מאוזנות מעט יותר . עם זאת קרה שהתקבלו החלטות לא נעימות לישראל בגלל פשרה אמריקנית סובייטית . אחת הפעמים הבודדות שהצליחה ישראל למנוע גיוס רוב נגדה הייתה לאחר "מבצע יונתן" ( מבצע אנטבה ) - מבצע לשחרור בני הערובה הישראלים והצרפתים מאנטבה ביולי . 1976 נאומו של הרצוג במועצה , נאום שהצדיק את הפעולה הישראלית ( תעודה , ( 103 סייע להצלחת ישראל . עם שובו של הרצוג לישראל ב 1978 הוא חזר למגוון פעילויותיו הציבוריות והפוליטיות . ב 1981 נבחר הרצוג לכנסת העשירית מטעם המערך . כהיותו חכר כנסת טיפל הרצוג כסוגיות מדיניות , ביטחוניות ומשפטיות ונאבק בביורוקרטיה הממשלתית . בפברואר 1983 השתתף כדיון ככנסת על המלצותיה של ועדת כהן , שחקרה את הטבח במחנות סכרה ושתילה , וביקר את המלצותיה נגד ראש אמ"ן יהושע שגיא ( תעודה . 1124 במרס 1983 נבחר הרצוג במפתיע לתפקיד הנשיא השישי של מדינת ישראל , למרות היותו מועמד האופוזיציה . כנאום ההשבעה שלו ככנסת ב 5 במאי 1983 הזכיר הרצוג את רצח אמיל גרינצווייג , מי שנרצח בעת שהשתתף בהפגנת "שלום עכשיו" נגד מלחמת לבנון , וקרא לאחדות פנימית נגד אויבי ישראל .
|
|