|
|
עמוד:8
הקמת הקיבוץ וההצטרפות אליו היו במשך עשרות שנים מעשה של שיבה אל הטבע ואל עבודת האדמה , מלווה , כמובן מאליו , בעיקרון של עבודה עצמית והימנעות מניצול עבודה של אחרים . לא תמיד עלו עקרונות אלה בקנה אחד עם הצרכים של הציונות ושל המדינה , ולאחר תקופה של ניסוי וטעייה הקיבוץ התגמש והתאים עצמו לנסיבות המשתנות . אחד מסודות חיותו של הקיבוץ הוא כשרונו להרחיב את הפעילות הכלכלית שלו מחקלאות לענפי כלכלה נוספים . תעשייה , תיירות ושירותים וטכנולוגיה עילית . הקיבוץ הוא פרק בחייהם של רבים וטובים בארץ ובחו " ל . בנוסף לחברים שהקיבוץ הוא להם בית לכל החיים , ובני הקיבוץ - אלה שהמשיכו לחיות בו ואלה שעזבו לבלי שוב , פזורים ברחבי הארץ ( והעולם ) חברי תנועות נוער שבילו בו במחנות עבודה , חברי גרעינים שעשו בקיבוץ את תקופת שירותם בנח " ל , ואף היו חברים בו למשך זמן קצר או ארוך יותר , בוגרי אולפן , חניכי עליית הנוער ( עולים ) וחברת הנוער ( מן הארץ , ( ו ' ילדי חוץ ' שהתחנכו במוסדות החינוכיים של הקיבוץ . אליהם יש להוסיף אלפי מתנדבים מחו " ל , שרובם נוצרים בחיבה מיוחדת את זכרונותיהם מימי שהותם בקיבוץ , ורבים מהם המשיכו לשמש שגרירים חיוביים של ישראל . מי יוכל למנות את כל אלה שנהנו מדובשו של הקיבוץ , שאצל חלקם נלווה לכך גם עוקץ , טעם של מרירות . ויש גם אלה שבעיניהם הקיבוץ הוא 'האחר , ' זה שמעבר לגדר , שכן מבחינה גאוגרפית אך רחוק עד מאוד מבחינה חברתית , תרבותית וערכית ; לעתים תכופות מדובר באלה שגם הקיבוץ מצדו ראה בהם את 'האחר , ' והוא דחה אותם תרתי משמע . רבים הם האורות , אך אין להתעלם גם מן הצללים , וזאת במידה הראויה של ביקורת נטולת שיפוטיות . על פי צירי המתח ששורטטו בראשית הדברים מבקש קובץ זה לבחון את ההתפתחות של הקיבוץ מבית על השינויים שחלו באורחות חייו , את גלגולי מעמדו בחברה ואת השפעתו , ההקרנה שלו על כלל החברה . בעבר ניצב הקיבוץ בראש האתוס היישובי , ודומה שגם היום קיימת הסכמה לגבי חשיבות תרומתו להתפתחות היישוב היהודי בארץ ישראל ולהקמת המדינה . המחלוקת עניינה מה הן הזכויות , אם בכלל , שמקנה התרומה ההיסטורית הזאת לקיבוצים בהווה , בשעה שעל פניו נראה שהסתיים תפקידם החלוצי והייחודי כלפי חוץ , והם עצמם איבדו רבות מסגולותיהם הייחודיות מבית . במלאת לקיבוץ מאה שנים , מועד המצוין על פי שנת ייסודה של דגניה , 'אם הקבוצות , ' מציע הקובץ המונח לפניכם התבוננות בשלל היבטיו של הקיבוץ . אין הוא מתיימר ואין הוא יכול להקיף את כל כולם , שהרי הקיבוץ הוא עולם ומלואו . על כן בנוי הקובץ חוליות חוליות , וברור לעורכיו , כמו בוודאי גם לקוראיו , שבכך השרשרת לא תמה . הקובץ נפתח בסקירת ראשיתו של הקיבוץ ( הנרי ניר ) ומסתיים במבט המשווה בין הקיבוץ ובין העיר העברית הראשונה , תל אביב , שנולדו בסמיכות זמן ( זאב צחור . ( מקבץ המאמרים הראשון מציג ובוחן בראייה היסטורית את תרומת הקיבוץ למעשה הציוני בתחומים מרכזיים : עלייה ( אביבה חלמיש , ( עליית הנוער ( שלמה בר גיל , ( התיישבות ( ארנון גולן ) וביטחון ( יאיר שפיגל וזאב דרורי . ( המקבץ השני דן בשתי סוגיות המלוות את הקיבוץ מראשיתו ועד היום - חינוך ( צבי צמרת ) ומעמד החברה ( סלביה פוגל ביזאוי . (
|
|