|
|
עמוד:11
הארמית שנתגלו לאחרונה בתל דן , בשימושם המשני , בתוך ריצוף רחבת השער החיצון של העיר . בכתובת זו מתפאר מלך ארם ( חזאל (? על נצחונו על מלך ישראל ( יהורם בן אחאב ) ועל בית דוד . אף אם דוד האיש אינו נזכר , לפחות נזכרת כאן הממלכה הקרויה על שמו . בחינה מדוקדקת של המימצא המקראי — ובעיקר של סיפור חיי דוד בספרים שמואל ומלכים — מגלה כי זה אינו עשוי מיקשה אחת ולא נכתב על ידי אדם אחד ; הסיפור ( ולצידו גם מעט כרוניקות ותעודות אדמיניסטרטיביות ) רווי סתירות וכפילויות ומשקף מגמות שונות , פרי רוחם של חוגים שונים ותקופות שונות . לצד מגמות המבטאות זרמים מרכזיים במחשבת המקרא ימצא בהם הקורא גם ביטוי לזרמים שוליים , דחויים , החשובים לא פחות לשם שחזור התמונה המלאה של דמות דוד כפי שנצטיירה לדורות המקרא . כל ביוגרפיה הנכתבת בעת החדשה משקפת את המבחר של מחבר הביוגרפיה ואינה נקייה מפניות , גם אם היא מתיימרת להיות מאוזנת , שקולה ואובייקטיבית . הביוגרפיה המקראית של דוד היא פסיפס מרובה מגמות . כמספר אבני הפסיפס , כן מספר המגמות , ועל כל אלה יש להוסיף את מגמת מעשה העריכה ומעשה המרכבה המצרף יחדיו את הרכיבים השונים שנבחרו על ידי העורכים ועשייתם לסיפור אחד , סיפור חיים רצוף . החיבורים המקראיים על דוד הם יצירות ספרות : סיפור חיי דוד משקף הליכה בתווי של דגמים ספרותיים וטיפוסים סיפוריים קונוונציונאליים . הדגמים אינם אלא כבלים מרצון , המאפשרים עם זאת למספר מידה מרובה של חרות יצירה , של חריגה מן הקונוונציה , חריגה שדווקא היא המבשרת , בדרך כלל , את לוז המסר . בסיפורים רבים על דוד ימצא הקורא הדים לסיפורים על גיבורי מקרא אחרים , כגון אברהם . קווי הדמיון בין הסיפורים מזמינים את הקורא להשוות ביניהם ולהיעזר בהשוואה לשם שיפוט הדמויות ; הצבת דוד על כף אחת של המאזניים והצבת הדמות השנייה על רעותה , תצביע בבירור להיכן הכף נוטה . המספר המקראי הוא מספר יודע כל שדבר אינו נסתר מנגד עיניו , כולל דיאלוגים הנאמרים בחדרי חדרים , גם בחדר המיטות , ואפילו הרהורים שבין אדם לבין עצמו . אופי זה של החיבור המקראי מציב אותו בסמוך למדף הרומאנים ההיסטוריים,- גם ביצירותיו של וולטר סקוט יש גרעינים היסטוריים ועדיין דמותו של ריצ'ארד לב הארי המצטיירת בהם , ותולדות מסעי הצלב כפי שהוא מציירם , משקפים את רוח המספר ואת האידיאולוגיה שהוא מייצג יותר מאשר את העבר ההיסטורי . אופיים הספרותי של המקורות מחייב חקירה ספרותית , ואכן חלק רב מטיפולנו בחומר ייעשה בכלים ספרותיים . קוצר היריעה אינו מאפשר לנו "קריאה צמודה , " ניתוח ספרותי מדוקדק של כל המסורות אודות דוד ומעקב אחרי
|
|