|
|
עמוד:7
פתח דבר בראשית היה סבא דוד ז"ל , אבי אמא , ואחר כך מסע של ילדות מחיפה הרחוקה אל ירושלים הקטנה והקסומה , וביקור ב"קבר דוד" שעל הר ציון ומבט חטוף אל העיר האסורה שמעבר לחומות . כמה שנים מאוחר יותר באה עיתם של שיעורי התנ"ך והאגדה בבית הספר , ודמותו של דוד , הרועה הקטן המנגן בפני מלכו שאול , נתערבבה לי בתמונת הישיש , השקוע בלימוד תורה וכינורו תלוי לו על הקיר , ורוח ק לילה משחקת בו , והוא משמיע מנגינות ערבות לאוזן שאינה יודעת שבעה . היום אני לומד עם תלמידיי את מסורות דוד שבתנ"ך , על פסגת הר הצופים , באולם שחלונותו קרועים לעבר "הר המוריה אשר נראה לדויד ... בגורן ארנן היבוסי" ( דה"ב ג , א ) ואני תמה על הזכות הגדולה שנתגלגלה לידי לחיות בדור זה ובמקום זה , שבו נושקים זה לזה עבר הווה ועתיד . גם היום אין אני יודע על האיש דוד יותר מאשר ידעתי בילדותי , אך בכל זאת מעז אני להוציא חיבור זה ( שמניין פרקיו ארבעה עשר כמניין דוד בגימטריה ) מרשות היחיד אל רשות הרבים , מפני שבכל זאת למדתי , ולו מקצת משהו , על שפעת פניו של דוד כפי שהם נשקפים לקורא מדפי ספר התנ"ך , ואני מבקש לחלוק את חוויית הלימוד עם הקורא . תודה מיוחדת אני חב לחברי הטוב פרופ' אביגדור שנאן , שקרא את כתב היד בעיון גדול והשפיע עלי מאוצרות חכמתו ועצתו , ואף הוסיף לספר נספח יקר על דמות דוד המלך בספרות חז"ל . גם לידידי ד"ר שלום צבר אני אסיר תודה , על שהביא אל הספר אור וצבע , את ציורי דוד שבאמנות היהודית לדורותיה , וצירף להם חיבור נאה משלו המסייע גם להדיוט שכמותי להבין מה שעיניו רואות . ולא תשלם מסכת התודות עד שאזכיר לטוב את מנהל יד בן צבי ר"ר צבי צמרת , ואנשי ההוצאה — שלומית משולם , חננאל גולדברג ואייל בךאליהו — שמצאו לנכון להוציא את חיבורי לאור ולא חסכו מאמץ עד ששיוו לו צורה היאה לנושא החיבור , דוד מל ך ישראל .
|
|