מהפכה או קדינה?

עמוד:8

בדבקות ביעדים הלאומיים המקסימליסט'ים ובוז לכל מאפיין ממסדי . מאז מתקיים בפת"ח מתח קבוע בין קוטב "המהפכה" לקוטב " המדינה , " אשר מטיל אותה למצב שאפשר לתאר כהיטלטלות מתמדת בין העבר ובין ההווה שלה . ההגעה לראשית שלב המדינה , עם כינון " הרשות הפלסטינית" ב- , 1994 לא הקהתה מתח זה , ובמידה רבה אף החריפה אותו . זאת , נוכח הלחץ הכבד שבו חשה התנועה להכריע בנוגע לזהותה וליעדיה בהתחשב בתפניות הדרמטיות שחלו בשנות התשעים בזירה הפלסטינית והתגלמו בכינונו של ממשל פלסטיני ב'ישטחים" ובמיקוד העשייה הלאומית הפלסטינית ב"פנים ; לאחר שנים רבות בהן היא הונהגה מ" החוץ . " בצל המצב החדש התפתח בפת " ח דיון נוקב סביב השאלה אם על התנועה להנהיג את בניין המדינה , תוך כדי הפיכתה למפלגת שלטון , ולקדם אגב כך התמסרות בכלל המערכת הפלסטינית , או שמא עליה לשמור על אופייה המהפכני-עממ ולדבוק בדפוסי הפעולה והיעדים של העבר . בפועל , כאמור , לא הכריעה התנועה , גם לא בעידן "הרשות , " לטובת דרך אחת ברורה , ולמעשה שמרה לעצמה אפשרות מתמדת לפעול בשני מישורי הפעולה ( כך , גם אלה בפת"ח שצדה בקידום יעד המדינה , לא טענו כי היא יורשת של יעדי "המהפכה , " אלא מועדפת על פניהם נוכח נסיבות "חודיות . ( לצד מחלוקת זו התפתח מאז כינון "הרשות" מתח גובר בפת"ח בין הנהגת "החוץ , " אשר ' יצגה את הדור הוותיק בתנועה שהוסיף לשלוט ביד רמה על מוסדות התנועה , אש"פ ו"הרשות , " ובין גורמי "הפנים , " בני הדור הצעיר , אשר חתרו לחזק את מעמדם בפת"ח ולתרגם את היתרון שנוצר מבחינתם נוכח העתקת מוקד המערכת הפלסטינית ל"פנים . " גורמי "הפנים , " ובראשם מנהיגי התמים ( מסגרות השטח של הפתיח , ( דוגמת מרואן בתות , הביעו לרוב את תסכולם מאחיזתו הנוקשה של "החוץ" בהנהגת "הרשות " על-יד הצגת עמדות עצמאיות , ולא פעם אף מתריסות , כלפי השלטון הפלסטיני ( בעיקר על ידי ביטוי גישה לוחמנית כלפי ישראל . ( בהתאם לכך טענו נציגי קבוצה זו כי על הפת " ח לשמור על צביון עצמאי ולהימנע מהתמזגות מלאה במנגנוני השלטון . ערפאת מצדו נהנה מן הקוטביות שנוצרה בפת"ח וניצל אותה לטובתו . הוא שמר מצד אחד על דומיננטיות הדור הוותיק ( המקורב לו אישית ) בתנועה וב"רשות " כבסיס חשוב ליציבות שלטונו , ומנגד - נתן חסות למהלכי הדור הצעיר , אשר שימש לו אמצעי קשר וגיוס מול הציבור הרחב ובמקרה הצורך גורם שהנהיג התנגשויות עממיות בישראל . ואולם , חרף ההתחבטויות שצצו בפת"ח אשר לזיקתה ל"רשות , " נותרה התנועה בפועל נאמנה לשלטון הפלסטיני ותפקדה כ"עמוד השדרה" המרכזי שלו . במסגרת זו , שימשה התנועה במגוון תפקידים : היא היוותה "מאגר אנושי " מרכזי לכלל מנגנוני השלטון ( ההנהגה הפוליטית , הפרלמנט , כוחות הביטחון , מערך המינהלה ;( דאגה לגיוס הציבור לטובת השלטון וכן עמדה בחזית התמודדות של המשטר עם גורמי האופוזיציה , ובראשם הזרם האסלאמי . בכך למעשה מתפקדת תנועת הפת " ח באופן דומה לזה של מפלגות שלטון אחרות במזרח התיכון . הפת"ח חוזר אחורה ומה בנוגע לאירועי ההווה ? תנועת הפת"ח , בדומה למרבית הגופים בזירה הפלסטינית , ביצעה במהלך אנתפדאת אל-אקצא' מעין חזרה לעבר , שביטויה הבולס היה האחיזה המחודשת בכלי "המאבק המזוין . " במסגרת זו שבה התנועה לתפקידה המסורתי כמנהיגת המאבק האלים בישראל ונעשתה מחדש לאחד מאתגר 1 הסרור המרכזיים ( וייתכן שהמרכזי בהם ) שעמם מתמודדת כיום ישראל . כל זאת תוך כדי נטישת הדיונים הנוקבים על זהותה ועל יעדיה של התנועה , כפי שהתנהלו בשנים האחרונות , בצד תהליך ארגונה מחדש . בתוך כך ניכר כי המאבק הנוכחי איננו רק מערכה בין הפלסטינים ובין ישראל , אלא גם זירת התגוששות בין דורות בפת"ח בפרס ובמערכת הפלסטינית בכלל . האנתפאדה הנוכחית סיפקה להנהגת " הפנים ; קרי לדור הצעיר , הזדמנות להתייצב בראש העלייה הלאומית - ולחזק בכך את מעמדה לעומת "החוץ , " ואולי אף לקדם " חילופי משמרות" ממשיים בזירה הפלסטינית . במסגרת זו "הפנים " מסתמן לראשונה כמנהיג "המאבק המזוין" ( לאחר שנים רםת שבהן היה כלי זה נתון בידי "החוץ , (" וכמייצג מקורי של רעיונות "המהפכה הפלסטינית . " אגב כך הקרינה התנועה צביון עממי והציגה ביקורת נוקבת על הממסד השלטוני הוותיק בגין מה שהיא מכנה חוסר נאמנות כלפי המאבק הפלסטיני ונכונות להתפשר על היעדים הלאומיים תמורת הסדר מרעי . ( באופן פרדוקסל - 1 מדובר באותן טענות שהשמיעו נציגי הדור הוותיק , נושאי "להט המהפכה , " בשנות החמישים והשישים נגד מתנגדיהם בזירה הפלסטינית . ( תופעה זו מהווה נדבך נוסף , וייתכן שאף סופי , בתהליך העתקת מוקד הכוח בזירה הפלסטינית מן "החוץ " אל "הפנים . " כך או אחרת נראה כי גם אם ישתלט "הפנים" על הנהגת המערכת הפלסטינית , ואף יעשה שימוש ב"עברו הלוחמני " כמקור לגיטימציה להשגת הסדר מדיני עתירי - לא יהווה הדבר סוף פסוק במתח המתמיד בין קוטבי "המהפכה" ו " המדינה . " אלה יוסיפו לטלטל את המערכת הפלסטינית בין הנאמנות המוחלטת ליעדים הלאומיים המקסימליסטיים ובין הנכונות להתמקד , ולו לפרק זמן היסטורי מוגבל , בפשרה מדינית . ערפאת : מדינה ומהפכה בעת ובעונה אחת . התנזים : מאבק ביוצא תוניס '' החוץ"

המרכז למורשת המודיעין (מ.ל.מ) ע"ר


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר