|
|
עמוד:22
עמדה : אומץ ותבונה בטרם סכנה הצורך בהפרדה חד צדדית ההפרדה היא פתרון יעיל , היגיוני ומוסרי מאת : שבתאי בריל הדיבורים על מזרח תיכון חדש שהוביל שמעון פרס הפיחו תקווה בעם שהנה הפתרון קרוב , שהבעיה הלאומית נפתרה , יש שלום לישראל והגיע הזמן לעשות כל אחד לביתו . המהלך שהוביל שמעון פרס ושבאופן מפתיע מסכימים אתו ראשי הליכוד ( כל אחד משיקוליו שלו ) הוא תהליך של אינטגרציה : זאת אומרת שתי מדינות עם כלכלה אחת , שתי מדינות ריבוניות עם גבולות פתוחים , תשתיות משולבות וכד . הרעיון היה שאם ישראל , תוך כדי שילוב המשק והכלכלה של הרשות הפלשתינית במשק שלנו . תעלה את רמת החיים ואת איכות החיים של הפלשתינים , הם יהיו אסירי תודה , עד כדי כך שיפסיקו את הטרור ויקבלו את גישתנו בנושאים שאנו חלוקים עליהם . הנחת היסוד מבית מדרשם של משה דיין ושמעון פרס , המדברת על אחריות ישראלית לגורלם של הפלשסינים ולרווחתם בעתיד , היא לא רק מוטעית , אלא גם מסוכנת מאוד וגם יקרה מאוד מבחינתה של ישראל ( מדיניות הליכוד משיקולים אחרים מובילה לאותה סכנה . ( גם אם נגיע להסדר מוסכם בנושא הגבולות ובנושא ירושלים , ( כל אחד מהנושאים כבד ומסובך בפני עצמו , ( לא נגיע לעולם לפתרון בעיית הפליטים ( זכות השיבה . ( מכאן אי-אפשר לרבע את המעגל וכאן לא תיתכן חלוקה "כבמשפט שלמה . " מכאן , שפתרון קבע הוא אשליה , לפחות בעשרות השנים הבאות , אלא אם כן יוטל על הצדדים פתרון כפוי ע" גורם בין לאומי . הסדרי בעיים מכאן שעלינו להתכונן לחיות עם הישות הפלשסינית , שתקום לידינו , בהסדרי ביניים , עוד הרבה שנים . להגיע להסדר ביניים מוסכם לא נגיע , היות שהפלשטינים ידרשו לו"ז מוגדר וקצר להסדר הקבע שיבוא אחריו , ולזאת ישראל לא תסכים . מכאן שהפתרון היחיד , ההגיוני , הנכון , היעיל וגם המוסרי מצדנו הוא הפרדה חד-צדדית , הפרדה תוך כדי ניתוק מקסימלי של שתי המדינות זו מזו . עוד 30 שנה כשם שצפיתי ב- 1968 את הצורך בהמצאת כלי טיס זעיר ובלתי מאויש נושא מצלמה , אותו סייעתי לפתח ולהטיס מעבר לגדה המערבית של תעלת סואץ ב- , 1969 כלי שהיה אחר כך למזל"ט , כשם שצפיתי ב, 1973- שבוע לפני המלחמה , את מלחמת יום הכיפורים וגם התרעתי עליה , וכשם שדחפתי והצעתי הצעות שונות אחרות , שחלקן התקבלו ובוצעו וחלקן לא התקבלו בזמנו , אך נאלצו ליישמן מאוחר יותר , כך אני צופה היום בביטחון רב את הצורך בהפרדה מוחלטת בינינו ובין המדינה הפלשתינית , שתקום בעתיד . כל יום שעובר בלי להתחיל בעבודות גובה מחיר דמים משני הצדדים . אלה קורבנות שווא , שאפשר למנוע אותם . נכון שצריך לנפץ כמה חלומות של שני הצדדים , כדי להגשים חלום גדול יותר- לנו , מדינה קטנה יותר עם רוב יהודי ולהם מדינה עצמאית עם בעלת שטח מצומצם . אם אחרי ההפרדה תחליט מדינת פלשתין ליישב בתוכה מאות אלפי פליטים , זו כבר הבעיה שלה . נדמה לי , שרוב הפליטים יעדיפו להישאר במקומות מגוריהם במקום להגר למדינה מפגרת ומושחתת , שאינה מבשרת אפשרות לשפר את איכות חייהם לעומת מצבם הנוכחי . אני מכיר את רוב הטיעונים נגד ההפרדה ויש בהם טעונים כבדי משקל , אבל במאזן היתרונות מול החסרונות של שיטת השילוב מול שיטת ההפרדה אין ספק , שסיכוני השילוב גבוהים ביותר ואילו יתרונות ההפרדה מכריעים לטובת שיסה זו . הפלשתינים אינם רוצים הפרדה , הם רוצים להמשיך ולינוק מהשירותים הישראלים , לינוק ולבכות , שהם מקופחים ולערב את כל העולם בבעיותיהם האין- 0 ופיות . גם אם הפלשתינים יתעשתו ויבינו שההפרדה החד-צדדית עומדת להתבצע ויבקשו לחזור למו"מ ממשי , אין להפסיק את פעולת ההפרדה היות שהמו"מ במילא לא יביא להסכם קבע , אלא לכל היותר להסכם ביניים נוסף . בינתיים יצרנו מצב חדש , שהם יצסרכו להתרגל אליו . גם אם בעוד שלושים שנה נגיע להסדר קבע ובעקבותיו נצסרך להזיז כמה עשרות ק " מ של גדר הפרדה , תהיה זו הוצאה כדאית מהבחינה הביטחונית והכלכלית . ההפרדה לא באה אך ורק לפתור את בעיית הסרור , מםרותיה רחבות וחשובות הרבה מעבר לכך . אין כיום ולא נראה שיהיה בעתיד , פתרון צבאי או מדיני לסכסוך בינינו ; ההפרדה היא הפתרון הנכון והיחיד לחיים סבירים של שני המדינות זו לצד זו . כל פתרון אחר , חוץ מהפרדה פיזית מוחלטת גורר בעקבותיו סכנה רצינית לעצם קיומה של המדינה , סכנה שאי-אפשר להגזים בחומרתה . חיינו משנת 1948 בלי הסכמי שלום עם שכנותינו וכך גם אחרי - 1967 ולמרות זאת פרחה מדינת ישראל והתפתחה . נוכל להרשות לעצמנו חיים בלי הסדר קבע עם הפלשתינים עוד שנים רבות עד שהמצב ישתנה . אני ממליץ לכל מעצבי המדיניות במדינה ולאזרחים שאכפת להם , לקרוא את ספרו של דן שיפטן "כורח ההפרדה . " הכותב שבתאי בויל , הוא מזרחן , סא"ל ( מיל ( ' בחיל המודיעין ומושל בית לחם לשעבר תפילה מוסלמית על הר-הבית . הצורך בהפרדה מוחלסת ביננו לבינם
|
|