|
|
עמוד:13
הקשו על גיאוגראפים את ההתמצאות בתחום זה , ושנית שיטות הניתוח והיישום של הנתונים הינן רבות ומגוונות , ונמצאות כמעט מעבר להישג ידו של חוקר יחיד , שכן הן דורשות מיומנות בארכיאולוגיה ובשפות עתיקות ומודרניות . היסטוריונים וארכיאולוגים בישראל מצמצמים בד"כ את תחום התמחותם לתקופה מוגדרת . דומה על כן כי גם על הגיאוגראף ההיסטורי שצריך לשלוט במקורות התקופה שבה הוא מתמחה , להצטמצם בתקופה מוגדרת במחקרו . הזמן שאומץ בעיקרו ע"י הגיאוגראפים היה הזמן החדש שכן אז התחוללו בארץ שינויים כבירים שחוללו תמורה מרחיקת לכת בנופיה . מרבית המקורות על א"י בזמן החדש נכתבו בידי חוקרים , נוסעים ומיסיונרים בני ארצות אירופה ואמריקה . אלו הותירו מאחוריהם תיאורים אין ספור על נופי הארץ ויישובה , והחל מהמאה הקודמת - גם מפות המבוססות על סקרים של ממש . במאה הי"ט נוספו בארץ גם הקונסוליות הראשונות של המעצמות ונוסרו המשלחות המדעיות הראשונות לחקירת הארץ . לימוד שיטתי של תקופה זו ע"י הגיאוגראפים כבר הניב תוצאות חשובות , ועודד התמחות בגיאוגראפיה היסטורית בקרב הקהיליה של הגיאוגראפים . הדבר חרם גם להרחבת תחומי העיסוק של הגיאוגראפיה ההיסטורית בקרב הגיאוגראפים , ואף עודד את לימוד הגיאוגראפיה ההיסטורית של התקופות הקדומות . מכשול נוסף אשר עמד בפני הגיאוגראפים אשר שאפו להתמחות בתחום הגיאוגראפיה ההיסטורית הוא הספקנות שהובעה ע"י הגיאוגראפים באשר להצדקה ולצורך שגיאוגראפים יעסקו בנושא זה . בשנים האחרונות ישנה פתיחות רבה יותר לנושא , בעקבות הדגש המושם על התקופות המאוחרות . החשיבות הרבה שמייחסים כיום לנושא ולמתמחים בו , מוצאת את אישורה בכך , שיותר ויותר גיאוגראפים שהיו רחוקים מנושא זה , החלו עוסקים בו והם תורמים לקידומו . לסיכום נוכל לציין שלא במחקרים הראשונים בתחומי הגיאוגראפיה ההיסטורית ( שעסקו בכארטוגראפיה היסטורית , שרידים גיאוגראפים מן העבר , היחסים בין התנאים הפיסיים והישובים וכיו"ב , ( עוסקים כיום הגיאוגראפים ההיסטורים שבקרב הגיאוגראפים יותר ויותר בחקר האספקטים החברתיים והתרבותיים של תקופות היסטוריות , במיוחד בתקופת העת החדשה , תוך התמקדות בפעילותם של ארגונים וקבוצות חברתיות והתהליכים המנחים את פעילותן .
|
|