|
|
עמוד:11
לערים בארץ וגם לאלה שבחו"ל . בכך טיהר ר' יהודה הנשיא את קיסריה מטומאה הקשורה לדוו"ל ( טומאת נכרים , טומאת מתים , ( ובאותו זמן גם פטר את העיר מחובות החלות על ערי א"י , כגון מעשרות ושביעית . כללית היה מצבם הכלכלי של יהודי קיסריה טוב , ומהם שהיו אמידים ממש . גם אחדים מהחכמים הגיעו למעמד כלכלי איתן . רבים מיהודי קיסריה הובאו למנוחת עולמים בבית שערים , הוצאה בה יכלו לעמוד בד"כ יהודים אמידים מהמעמדות העליונים בארץ או מחוצה לה . אין להבין מכאן שכל בני הקהילה היו אמידים ; מרבית היהודים עסקו במסחר ובמלאכה זעירה וכן היו ביניהם פקידי ממשלה , ואנו שומעים אפילו על גלדיאטורים ושחקני תיאטרון . מהמקורות עולה , כי בין בני הקהילה היהודית בקיסריה היו גם עניים מרודים . כך מסופר על ר' אבהו שסייע לשלם חובותיו של אחד היהודים , שבשל עניו הרב , אמר למכור עצמו כגלדיאטור . הקהילה היהודית בקיסריה דיברה כנראה יוונית , ואף קריאת שמע בביהכ"נ אחד נעשתה בשפה היוונית , שכן השפה העברית לא היתה ידועה ליהודים . ר ' אבהו הרשה לקרוא אח מגילת אסתר ביוונית , וכן הרשה את השימוש בספרי המקרא בתרגום יווני ואולי גם הדרשות נעשו באותה שפה . מרבית הכתובות היהודיות שנמצאו בקיסריה הן ביוונית והשמות המופיעים בהן - יווניים . אפילו הכתובות שנחשפו בביהכ"נ בקיסריה כתובות יוונית , פרט למלה "שלום . " מבין חכמי קיסריה היו שהיטיבו לדבר יוונית , ומהם שאף נשאו שמות יווניים . ר ' אבהו שלט היטב ביוונית , ואף למדה לבנותיו . דעת חכמים מסוימים לא תמיד היתה נוחה מהתרבות הזרה של העיר . באחת ההזדמנויות כאשר ריש לקיש on אבהו התקרבו לקיסריה הקשה ר' אבהו : מדוע אנו הולכים לעיר מנואצת וידועה לשמצה זו ? ריש לקיש ירד מעל חמורו , נטל מלוא החופן אדמה ושם אותו בפיו . מששאלו ר ' אבהו מדוע הוא עושה זאת , השיב : אין הקב"ה רוצה במי שאומר לשון הרע על ישראל . ר' אבהו לא היה היחיד שדיבר סרה בקיסריה . אחרים הסתכלו בשאט נפש על תיאטראות העיר וקרקסיה וניבאו כי הם יהפכו למרכזי לימוד תורה . התפתחותו של המרכז התורני בקיסריה ( 230-360 ) במחצית הראשונה של המאה השלישית התפתח בקיסריה מרכז תורני רב חשיבות . קדמה לו התפתחותה של הקהילה היהודית עצמה עוד בתקופת השליטים הסווירים , שכן מרכזי תורה חשובים במאה השלישית צמחו רק באותם מקורות בהם התפתחה קהילה יהודית חשובה . כך היה הדבר בציפורי , בטבריה ובלוד . בשנות השלשים למאה השלישית לסה"נ , הגיע ר' הושעיה לקיסריה ויסר בה בית מדרש . מענין לציין כי באותו זמן לערך הגיע המלומד הנוצרי הנודע אוריגינס לקיסריה ואף הוא יסד בה מרכז חשוב ללימודי הנצרות . נראה שיש לכך משמעות לא מבוטלת ששני המנהיגים הגיעו לקיסריה באותו הזמן ממש ולמטרה דומה , כשכ"א מייסד בית מדרש משלו , סביבו הסתופפה עדת מאמיניו . ר ' הושעיה נולד בלוד , עשה שנים רבות בציפורי וחיבר קובץ משניות משלו . הוא נקרא לא אחת "אבי המשנה . " בדורות הבאים נישא שמו בפי כל עד כי רבנים בדורות שלאחריו אמרו , כל מסורת שמוצאה איננו מבית מדרשו של ר ' הושעיה איננה בר סמכא . תלמידיו היללוהו רבות והשווהו לר ' מאיר , שכן שניהם היו משכמם ומעלה בדורם . הודות לו ,
|
|