|
|
עמוד:12
הנמל והן נאלצו לעגון בים הפתוח , במרחק של כק"מ מהשוניות . את הסחורות מהן ואליהן היה צורך להעביר בעזרת סירות משוט ( ג י רמים- בערבית . ( מספרן של סירות המשוט עלה עם הגידול שחל בתנועת האניות . להובלת המטענים לנמל וממנו השתמשו בגמלים . חנוכת מסילת הברזל לירושלים ב , 1892-- איפשרה להוביל חלק מהמטענים ברכבת ( הובלה על גמלים היתה עדיין זולה ונוחה יותר . היא גם איפשרה להוביל ישירות ממקום המוצא למקום היעד , ללא פריקה והעמסה נוספת . ( עיקר ההובלה היתה מיפו לירושלים , שעלתה כמעט עשרת מונים על ההובלה מירושלים ליפו . כמות המטענים שעברו דרך נמל יפו עלתה בהדרגה . היא הגיעה ב1913- לכ 1 20 , 000- טון בשנה . תנועת הנוסעים עלתה אף היא בצורה תלולה והגיעה ב914- ו ל 80 , 000- איש ; היא כללה בעיקר צליינים ועולים יהודים . עם פרוץ מלחמת העולם הראשונה שותקה פעילות הנמל . עם הכיבוש הבריטי בנובמבר 1917 הוזרמו דרך נמל יפו ציוד , תחמושת ואספקה לצרכי הצבא . הבריטים הניחו מסילת ברזל צרה שקשרה את הנמל עם החזית , שהיתה על גדות הירקון , ולאחר מכן צפונה יותר . כן הונחה מסילה בכיוון ללוד . מסילות אלה הוסרו עם תום המלחמה . נותרה רק מסילה אחת ששמשה להולכת המטענים מהנמל לתחנת הרכבת של יפו . מסילה זו פעלה עד . 1928 גידול האוכלוסיה בארץ , ובעיקר התפתחותו המהירה של אזור תל-אביב - יפו , הביאו לתנופה רבה בתנועת האניות והמטענים בנמל . הצפיפות הרבה גרמה לכך שהיה לעתים הכרח לאסור פריקת סוגי מטענים מסוימים ( כגון עצים , ( בשל חוסר מקום . לא אחרה השעה והנמל לא ענה עוד על הדרישות והיה צורך להקים נמל נוסף . שלטונות המנדט החליטו להקים נמל עמוק מים בחיפה , והזניחו את ביצוע השיפורים בנמל יפו . אך כעבורזמן לא רב , הסתבר , כי נמל חיפה בלבד לא יפתור את בעית שנוע המטענים במרכז הארץ , ובעיקר את יצוא ההדרים . ב1934- החלו להקים ביפו נמל קטן לסירות משא ( גירמים . ( השטח שהוקצה למעגן היה כ42- דונם . לאורך השוניות נבנה שובר גלים באורך של 875 מי . במקום הוקמו מחסנים גדולים והותקנו מנופים וציוד מכני לצרכי פריקה וטעינה . הוכנסו לשימוש סירות מנוע לגרירת הג י רמים ונעשו שכלולים רבים אחרים , שכללו הקמת מבדוק קטן . הנמל החדש הופעל במלוא תפוקתו לקראת ראשית . 1935 חדשים אחדים לאחר מכן , באפריל , 1936 שותק הנמל בעקבות המאורעות בהם נטלו ספני יפו התקיפים חלק פעיל . כעבור זמן קצר הוקם מזח תחליפי בתל-אביב ואחריו בריכת מעגן . מאז החלה שקיעתו של נמל יפו . עם תום השביתה וחידוש העבודה בנמל , חלה ירידה בתנועת האניות והיקף המטענים שהיו רחוקים מתקופת השיא ( בשנים . ( 1933-1935 שחוק הגורל הוא , כי ירידתו של הנמל החלה דוקא לאחר שעמדו לרשותו מיטב הציור והשכלולים הדרושים לקיומו כנמל סירות . אחד מהחידושים החשובים היה הכנסת אסדות מתכת שכושר המעמס שלהן היה פי חמשה ויותר משל סירות המשא המסורתיות ( הג י רמים . ( סירות אלו הובסנו לנמל יפו בעקבות הכנסתן לנמל תלאביב . .. עם פרוץ מלחמת העולם השניה , נסגרו כל נמלי הארץ וציודם - ובעיקר כלי השייט- הוחרמו למאמץ המלחמתי הבריטי בחזית מצרים -לוב . עם שוך הקרבות נפתח הנמל מחדש והוחל בשיקום וחידוש הפעילות בנמל ובעיקר ביצוא ההדרים . ברם מקץ שלוש שנים פרצה מלחמת
|
|