|
עמוד:9
להתבצרותה והתרחבותה של ממלכת החשמונאים . מסופר בתקופה זו על תושבי העיר הנכרים שהזמינו את יהודי יפו לשוט בספינותיהם והטביעו מהם 200 איש , כולל נשים וילדים . מעשה בוגדני זה גרר אחריו תגובה נמרצת של יהודה המכבי , שהעלה את נמל יפו באש , החריבו ושרף את האניות שעגנו בו ( מכבים יב , ג-ו . ( יונתן אחיו הצליח לכבוש את יפו ולהשתלט על נמלה . לאחר רצח יונתן , סיפח שמעון את יפו ליהודה והפכה לנמל של המדינה החשמונאית "לעבור ממנו לאיי הים" ( מכבים ב ' , י"ג , הי . ( הסנט הרומי נתן את הסכמתו לכך כי השליטה בנמל יפו וגביית המכסים תעשה ע"י היהודים . בתקופה זו נשלחו דרך נמל יפו בין השאר תבואות ( בעיקר לצידון . ( הקמת הנמל החדש בקיסריה לא פגעה במסחרו ובמעמדו של נמל יפו . לתקופה זו שלפני החורבן מתקשר הסיפור התלמודי אודות דלתות ניקנור ; היו אלה דלתות עשויות ברונזה שנשלחו ע"י אחר מאמידי אלכסנדריה כמתנה לביהמ"ק . אחת הדלתות הושלכה לים בשל סערה ונתגלתה ע"י מלחי האניה בהגיעם לנמל יפו . בתקופת המרד הגדול ביצעו ספניה היהודים של יפו פשיטות ימיות שנועדו לפגוע ביצוא התבואות ממצרים לרומא . יש בכך כדי להסביר את מסע העונשין שערכו הרומאים נגד "שודדי הים" של יפו , שהסתיים בכיבוש העיר . בצר להם ניסו יהודי יפו להמלט בעזרת כלי השיט שהיו ברשותם , אך סערה עזה נפצה את הספינות והטביעה את הנמלטים . יוסף בן מתתיהו , המספר על כך בספרו ( מלחמות ג י ט ' ב' גי , ( נוקב במספר של 4 , 200 גוויות שנפלטו לחוף לאחר סערה זו . נמל יפו שימש גורם חשוב בסחרה של הארץ , ובעיקר בסחרה של ירושלים בתקופה הרומית ולאחר מכן בתקופה הביזאנטית . בתקופה הערבית במאות ה7-11- היתה יפו נמלה של רמלה , בירת מחוז פלסטין . נוסף ליבוא ויצוא שימש נמל יפו כמקום לחלופי שבוים ( או פדיונם ) בין המוסלמים והנוצרים הביזאנטים . באותה תקופה פקדו את יפו גם אניות שהגיעו מנמלי איטליה . הם הביאו עימם בנוסף לסחורות גם עולי רגל . עם התקדמותו של הצבא הצלבני לא"י , הרס חיל המצב המוסלמי את העיר ונמלה . כיבושה של יפו ע"י נושאי הצלב הביא עמו תקופה של שגשוג לנמל יפו . העורף של הצלבנים היה בארצות אירופה , ששמשו להם מקור יחיד כמעט לכח וציוד . השליטה על נמלי הארץ והסחר הימי עמה היה בידי הערים האיטלקיות . בנמל יפו פעלו בעיקר סוחרי פיזה וגנואה ובמרה פחותה יותר - סוחרי ונציה . ערים אלו קיבלו זכויות מיוחדות בנמל יפו בתמורה לממון ושרותים שהעניקו לצלבנים . אין בידינו יריעות ברורות על מימדי היבוא דרך נמל יפו בתקופה הצלבנית , אך ידוע על פריטי היצוא דרכו.- סוכר , סבון , כלי זכוכית וכותנה . כן יוצאו דרך נמל יפו מטענים שהגיעו מחצי האי ערב , כגון בשמים . עם גרוש הצלבנים הרסו הממלוכים בשיטתיות את כל נמלי הארץ , כרי למנוע פלישה נוספת של נוסעי הצלב . גם נמל יפו לא נמלט מגורל זה ועמו חרבה כליל גם העיר , שנותרה בחורבנה במשך למעלה מ300- שנה . להוציא את המבנים הדלים שהוקמו לשרות עולי הרגל בראשית המאה ה , 17- הרי שהעיר נותרה בחורבנה למעלה מ400- שנה . בתקופה הממלוכית פקדו את הנמל רק אניות בודדות . העיר שמשה למעשה כנמלה של רמלה
|
|