נמל יפו

עמוד:7

נמל יפר מאת שמואל אביצור יפו הנה אחת מהערים הקדומות בארץ . לפי מסורת המובאת אצל פיליניוס , היא נוסרה "לפני המבול . " יסודה של יפו ותולדותיה כרוכים בעצם היותה עיר נמל במושגים של ימי קדם . למעשה יהיה מדויק יותר להגדיר נמל זה כמבוא ים רדוד , המוגן במדת מה ע"י השוניות . בשל צפיפוחן יוצרות שוניות אלו מעין שובר גלים טבעי , המסוגל לשמש מקום מחסה פחות או יותר בטוח . במושגים של ימי קדם שירת הנמל ביעילות יחסית כלי שיט קטנים , אך גם בימה"ב הוא שימש את הספינות , אשר מימדיהן ונפחן איפשרו להן להכנס במעבר הצר בין השוניות ממערב , או ב"פתחים" שביניהן לבין החוף בצפון ובדרום . יפו ונמלה ידועים כבר בתקופה הכנענית , בעת שהעיר היתה נתונה לשלטון המצרים . היא שמשה בתקופה זו תחנה ימית ויבשתית על אחד הסעיפים של "דרך הים" הקדומה , או דרך ארץ פלישתים המקראית . דרך זו נודעה מאוחר יותר כ "ויה מאריס" הרומית . היא הפכה בשיא גדולתה לחלק מהדרך היבשתית הארובה ביותר בעולם הקדום , מחוך הדרומי של גיברלטר ועד סין . גילוי הדרך הימית להודו על סף הזמן החדש ביטל את ערכו של נתיב בינלאומי זה . לעומת זאת יפו , שהיתה אחד מסעיפיה הימיים של דרך זו , שמרה על מעמדה בזיקה לקווי התחבורה הפנים יבשתית : היא היתה לנמלן של ירושלים וערים אחרות ( כגון שכם . ( על מעמד זה שמר הנמל הטבעי למחצה של העיר עד לזמן החדש . נמל יפו שימש כתחנה ימית קבועה באגן המזרחי של הים התיכון , בין הערים הפיניקיות בצפון , והדלתה של הנילוס בררום מערב , והוא מילא תפקיר חשוב בסחר הימי . אגדות מיתולוגיות על " המפלצת הימית" , אנדרומדה ופרסאוס , ועל הדג שבלע את יונה הנביא בהפליגו מיפו , אינן אלא " סיפורי לוואי" הבאים להצביע על פעילותו וחשיבותו של נמל יפו . בתקופת ההתנחלות לא עלה בידי בני ישראל לכבוש את יפו ולנצל את נמלה . שבט דן השתמש ברצועת החוף שמצפון ליפו בשפך הירקון , "לגור אניות" מחוץ לנמל יפו . העצים לבנין המקדע ! בתקופת שלמה הובאו אף הם ל"ים יפו" שבשליטת בני ישראל ולא לנמל יפו . עוברות אלו לא מנעו את התפתחותה של האגדה המאוחרת כי "ביצת יפו , " מצפון מזרח ליפו העתיקה , שימשה כנמל הקדום של שלמה המלך ( הביצה היתה במקום איצטדיון בלומפילד של היום . ( ערכו של נמל יפו עלה בעקבות כיבוש הארץ ע"י הפרסים והברית שכרתו עם הערים הפיניקיות : בעקבות ברית זו הוענקה למלך צידון השליטה על חוף הכרמל , צור ונמלה , כל השרון וכן יפו ונמלה . מתקופה זו נתגלו שרידים המעידים על מתקני נמל , או לפחות שימוש בחוף לצרכי ספנות , באזור שמדרום לנמל הטבעי של יפו , על גבול בת ים של ימינו . לאחר כיבוש הארץ ע"י אלכסנדר מוקדון עלה ערכן של העיר ונמלה . בעיקר עלה ערך הנמל בתקופת יורשיו - ממשיכיו ( הדיאדוכים ) משושלת בני תלמי ( פתולומאים ) ובני סלבקוס , שהיו שליטי הארץ עד

לעמוד קודם  |  לעמוד הבא