|
|
עמוד:12
ד . 2 מערת המכפלה בתקופת בית שני חזקה עלינו הדעה כי המתחם שעל מערת המכפלה הוקם על ידי הורדוס . דבר זה עולה הן מסגנון הבניה ההרודיאני המובהק שכמוהו אנו מוצאים באזור הר הבית ובכמה מקומות אחרים , והן ממציאותו של מבנה מפואר ומרשים בעל מימדים עצומים המרמזים בברור על המלך - הבנאי . נטיתי של הורדוס להקים מבנים ומפעלי בניה מונומנטאלים ידועה היטב ומצאה כנראה את ביטויה גם כאן . אפשר שגם סיבות פוליטיות ודתיות , בדומה לאלו בהר הבית הניעוהו לבצע מפעל ענקים זה . הבניה השלמה וההומוגו . ית מעידה , כי אין כאן מעשה שחזור אלא בניה מהמסד ועד לטפחות . מפתיעה על כן העובדה , כי יוסיפוס , שלא חסך מלתאר ולהלל את מפעלי הבניה של הורדוס אינו מזכיר , ולו ברמז , כפל , כפלים מאשר בימינו עד שחצבו מערה וכוכיה ולכן , מובן הדבר , כי אברהם , בהיותו "גר- ותושב" בארץ לא הספיק לחצב לו מערה וכוכים , ולכן היה זקוק , במות שרה , לבקש מאת בני חת שיתנו לו מן המוכן . ( הורוביץ , א " י ושכנותיה עמ י 248 הערה . ( 8 החשיבות שיוחסה לקבורה במערת המכפלה היתה רבה ביותר . לאור זאת , ניתן להבין את בקשתו של יעקב מבניו , שישאו את גופתו לקבורה במערת המכפלה . וזו היתה גם שאיפתו של יוסף ( שלא זכה לכך . ( רחל שלא נקברה במערת המכפלה , נחשבה במסורת המדרשית כבאה על עונשה . מקובל היה לראות במשא ומתן בין אברהם ועפרון החתי על כל גינוני הטקס שנתלוו אליו , מקח וממכר או פיני למזרח , בו מפגין המוכר רוחב לב כדי להכשיר את הקרקע לגבית מחיר מפולפל עבור השדה והמערה . אך הדעה הרווחת היום היא , כי הדיון נעשה ברוח החוק החיתי לאורו מתבהרים הרבה פרטים שהיו נעלמים לפני כן : אברהם היה גר בארץ , ועל פי החוק לא היתה לגרים זכות על הקרקע . מאחר והקניה לא נעשתה כחוק , והשעה היתה דוחקת בשל כבוד המת , אין אברהם נרתע מלשלם את מלוא סכום הכסף . על כי הדבר נעשה ברוח החוק החיתי אנו למדים , בין השאר , מהעובדה כי עפרון ניסה למכור לאברהם לא רק את המערה אלא גם את השדה , שכן , לפי המקובל בחוק החיתי , אם הקונה רכש את כל השדה , חלות עליו כל חובות השרותים למלך , אך אם רכש רק חלק מהשדה הוא משוחרר מחובות אלו . אלא שמכל הנתונים שהועלו כאן , אין לאל ידינו לדעת דבר על צורת הקבר ואופיו , למעט העובדה כי מדובר בקבורה במערה . למערה זו נוספה ודאי חציבה מלאכותית ו"חדרים" , כדי להכשירה לתפקידה . אפשר שמדובר בזוג מערות או כוכי קבורה , כפי שניסו ללמוד מהשם " ) כפל ( " ומהפרשנות המאוחרת . נראה כי מימדי המערה היו ניכרים שכן שימשה ל"קבורה משפחתית" , שהורחבה באופן הדרגתי כמקובל במערות הקבורה בארץ ישראל . (*) ובמרוצת הדורות נוספו למערה קברים אחרים , מלבד קברי האבות . בכלל נראה שאין לראות במערת קבורה מעין זו דבר מיוחד או יוצא דופן , למעט מבני העל שנוספו בתקופה מאוחרת יחסית והמסורות הרבות שניכרכו למקום במרוצת הדורות . המידע על המקום בתקופת המקרא לוטה בערפל , והנתונים מהם אנו יכולים לשאוב מידע על מערת המכפלה וצורתה , הם בעיקר בדרך ההיקש , המסתמך על מקבילות מן התקופה , על מערות קבורה אחרות בסביבות חברון וכן על האורים של עולי רגל שהצליחו ( כביכול ( .. לבקר במעבה המערה . אלא ששלושת הנתונים כאחד אינם אלא פרורי רמזים קלושים שאינם מאפשרים לחרוג מתחום ההשערות . אפשר אולי לשער , כי לפנינו מערה טבעית שהכניסה אליה היתה כנראה מצד מערב ושציר האורך שלה הוא צפון דרום . מערה זו הוכשרה בתקופה קדומה לשמש לקבורה תוך חציבת חדרי קבורה אחדים . אלו עברו שינויים ברבות הימים , עד לחתימתם הסופית על ידי המוסלמים . * כידוע , היתה דרך בני א"י ושכנותיה לחצב להם " קברי משפתה " באפן זה : ראש בית-אב עשיר , שהיו לו עבדים רבים , תר לו איזה שםרו-ארץ םלעי ויחצב לו שם בראשונה מערה גדולה ובתוכה פתח כוכים בעד בני משפחתו . כאשר פרו ורבו בני המשפחה הוסיפו על הכוכים , או שחצבו מערה אחרת בתוך המערה הראשונה ובה פתחו כוכים חדשים , וכן הוסיפו על הכוכים או על המערות דור אחר דור . בגלל זה אנו מוצאים לעתים רשת שלמה של מערות שאפשר לתעות בהן זמן רב , שנכנסים להן רק דרך פתח אחד . כמובן , אין מערה נחצבת בזמן קצר אפילו בימינו אלה - באבק שרפה ובדינמים ! אז , לפני אלפי שנים , היו צריכים בודאי עת
|
|