א. מבוא

עמוד:7

. K מבוא כפת הסלע נתיחדה בשלושה דברים עיקריים : בקדושתה , ביופיה ובערכה ההיסטורי . כפת הסלע נחשבת לאחד המבנים היפים בתבל , ומרבית הספרים העוסקים בארכיטקטורה מוסלמית וכללית כאחד , מיחדים לאתר על עיטוריו מקום נכבד . למבנה נודעת גם חשיבות היסטורית מרובה , הן בזכות עצמו והן מבחינת מיקומו בפסגת הר הבית ; בניגוד למרכזי יראה קדומים אחרים השייכים לנחלת העבר , חשיבות כפת הסלע עומדת בעינה , בהמשיכה את מסורת קדושתו העתיקה של המקום ובהיותה מרכז דתי רב משמעות עד ימינו : קודמים לה בעיני המוסלמים רק מכה ומדינה , ועולי הרגל ישתדלו בדרך כלל שלא לפסוח על כפת הסלע בדרכם אל מרכזי האיסלאם הניזכרים , ולהתיחד עם עושר המסורות והאגדות שנירקמו סביבה . לאתר גם חשיבות כמונומנט ארכיטקטוני , והוא נחשב לדוגמא הקדומה ביותר לארכיטקטורה מוסלמית . זו השכילה להשתמש כאן בהישגי הארכיטקטורה הקלאסית המבוססת על גיאומטריה קפדנית ופרופורציות מושלמות והבניה הביזאנטית , בה למבנה הכפתי השולט חשיבות מיוחדת . על אלו נוספו עבודות אמנות מזרחיות הבאות לידי ביטוי בעיקר בעיטורים . השתמרות המבנה על קוויו המקוריים במשך כ1300- שנה הופכים אוחו לנכס היסטורי ואמנותי רב השראה , עובדה הבולטת במיוחד בארץ ישראל בה חסרים מונומנטים היסטורים שהיטיבו להשתמר . חרף חשיבות כפת הסלע , שהפכה במדה רבה לסמלה של ירושלים , לא נעשה עד עתה כל נסיון למצות את הנושא בעברית . (*) עבודה צנועה זו , באה איפוא לסייע בידי הקורא והמבקר במקום לעמוד על ערכו ויופיו של האתר , על תולדותיו , עיטוריו ופרטיו הארכיטקטונים . א . 1 הרקע ההיסטורי לבנין כפת הסלע דברי ימי האימפריה המוסלמית בראשיתה היו משופעים במאורעות רבי תהפוכות , אך אלה היו בעלי משמעות משנית בלבד לגבי ירושלים . ביקורו של עומר בעיר הקדושה נטע אמנם בלב המאמינים המוסלמים את התחושה כי יש להם חלק ונחלה בירושלים צד בצד עם היהדות והנצרות , ברם , סערת המאורעות והזיקה למכה ומדינה הסיחו את דעת הכל מירושלים . אולם כורח הנסיבות הפוליטיות בהמשך , עשו את מה שלא עשתה הזיקה הדתית למקום . ( 1 ) בתקופת מוחמד והבאים אחריו היו מכה ומדינה המרכז הפוליטי והדתי של האימפריה , אלא ששנוי עובדה זו היה מחויב המציאות שכן האיסלאם התפשט צפונה , מעשה שהיה כרוך בהעתקת המרכז בהתאם לכוון הכיבושים . יתר על כן , חצי האי ערב לא יכול היה להתחרות בארצות העשירות שנפלו עתה לידי המוסלמים , ומכאן - קביעת הבירה לא היתה שאלה דתית מעיקרה אלא שאלה פונקציונאלית . אלא שדבר זה הביא למרד מצד היסודות השמרניים יותר , שהתרכזו במולדת האיסלאם , במכה : " בשנת , 684 בתקופת שלטונו של עבד אל מאלק , התרחשו מאורעות רבי-חשיבות , שהפנו שוב את עיני הכל לעבר ירושלים ; במשך שמונה שנים היתה האימפריה המוסלמית שסועה כשהיא נתונה בסבך מאבקים פנימיים . הערים מכה ומדינה התקוממו נגד שלטונם החוקי של החאליפים מבית אומיה והכריזו על עבדאללה איבן ז וביר כמנהיגם . לשוא ניסו השליטים בפועל לדכא את המרד ; השליט החדש השכיל לכונן את שלטונו בכל פרובינציות אפריקה ואסיה , וקבע את מקום מושבו במכה עצמה , עבד אל מאלק חרד לגורל כסאו ; שנה בשנה היו עולי הרגל עושים את דרכם לכוון הכעבה שבמכה , ואגב כך היו נתונים להשפעתו "המזקת" של יריבו , השפעה שסופה להתפשט בכל רחבי האיסלאם . כדי להמנע מהשתלשלות עניינים זו , וכדי להפחית את יוקרת יריבו , העלה עבד אל מאלק את הרעיון להחליש את תנועת עולי הרגל למכה על ידי הקמת מבנה מתחרה בירושלים ! הזכרתה התכופה של ירושלים במקורות , בין השאר בהקשר לאישים ומאורעות שהפכו לעמודי התווך במסורת המוסלמית ( תוך שהותאמו לרוחה ותפיסת עולמה ) , ו"מסע הלילה" של * גם הספרים הקלאסים שנכתבו על נושא זה בשפות אירופיות , אינם עוד בהישג יד . החשובים שבהם הם : Vogue , Le Temple de Jerusalem . Richmond , The Dome of ( he Rock , Hartmann , Der Felsendom in Jerusalem und seine Geschichte , Creswell , Early Muslim Architecture ,

הוצאת ספרים אריאל


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר