|
|
עמוד:13
מסגד אל אקצא וכיפת הסלע הם שני המבנים המונומנטאלים השולטים בהר הבית , אשר מבחינת חשיבותם הדתית , ההיסטורית והארכיטקטונית - חורגים מחשיבות מקומית ושמור להם מקום של כבור בעולם המוסלמי ואף מחוצה לו . כפי שנראה להלן , קיימת זיקת גומלין בין מבנים אלו , חרף ההבדלים ביניהם . ( 23 ) כיפת הסלע איננה מסגד . היא נבנתה כמבנה מקודש הסוכך על הסלע , ועיקר הדגש הוא על פארה ושלמותה ולא על גורלה . יופיה , קדושתה ומיקומה המרכזי הפכוה לשמש מעין גולת הכותרת ו"כתר" להר הבית וירושלים בכללה . לא כן אל אקצא , שהנו המסגד המרכזי בהר הבית ( ובירושלים בכללה , ( שנועד בראש וראשונה לשמש להתכנסות ולתפילה בציבור , על כל המתקנים והשירותים המתבקשים מכך . משום כך הדגש הוא על גודל הבנין ומרחביו , בעוד לפאר ולעיטורים חשיבות משנית בלבד . למיקומו של מסגד אל אקצא ע"ג קשתות מלאכותיות בפאתי הר הבית היתה משמעות הרת גורל לגביו , שכן הוא סבל מהרס והתמוטטויות אין ספור , וזאת בניגוד לכיפת הסלע הבנויה על תשתית הסלע ( תרתי משמע (! שסייעה ליציבותו . מבחינה ארכיטקטונית ואמנוחית , על כן , נשתמרה כיפת הסלע , כדוגמא הקדומה ביותר לארכיטקטורה מוסלמית . כן הדין לגבי העיטורים האמנותיים המהווים את אחת הדוגמאות הנדירות לאמנות המוסלמית הקדומה . פני הדברים שונים לחלוטין באל אקצא , במקום שהישן והחדש משמשים בערבוביה וכשזה האחרון משתלט בהדרגה על מראה המסגד , לנוכח השחזורים והשיפוצים התכופים . חשיבותו וקדושתו של מסגד אל אקצא בהשוואה לכיפת הסלע על אף קדושתה הרבה של כיפת הסלע , רבה חשיבותו של מסגד אל אקצא מכיפת הסלע בדת המוסלמית הרשמית , ומרבית חוקרי האיסלאם , תמימי דעים בנקודה זו : " במהלך הטבעי של המאורעות ייחסו לאל אקצא קדושה יתירה אף מזו של כיפת הסלע ומסיבה זו , משמשת כיפת הסלע עד היום כמקום תפילה ביחידות , בעוד תפילות בציבור נערכות במסגד אל אקצא" . (*) ( 24 ) " הגם שעבד אל מלך בנה בצורה מפוארת יותר את כיפת הסלע מאשר את אל אקצא , זו האחרונה ממלאת תפקיד חשוב יותר בדת האיסלאם הרשמית . כדי להביע את כמיהתו להחזרת העיר לירי המוסלמית , ואת רגש השייכות כלפיה ( ע"י ג'יהד , ( בנה נור א-דין מינבר בחלב שנועד עבור מסגד אל אקצא" 24 ) א . ( ' לה סטרנג' מדגיש כי המבנה המרכזי בהר הבית הוא אל אקצה בעוד כיפת הסלע אינו אלא "נספח לו , " אך זכה לתאורים מקיפים יותר בשל פארו . ( 25 ) יתר על כן , מאורעות בעלי אופי רגשי לאומי כלל ערבי , התמקדו בד"כ במסגד אל אקצא . כך התפרסמה הדרשה שנישאה במסגד אל אקצא לאחר כיבוש העיר מידי הצלבנים : " הכעבה שמחה בגאולת אחיה אל אקצא ; השכינה שגלתה ממקום הקודש שבה לביתה . כובשי העיר הם בחירי האלהים , שאם לא כן לא היה משאיר להם את הזכות לקיים מצוה זו , שאין לה אח ורע בין המצוות" 25 ) אי . ( הסטוריונים מוסלמים מעלים על נס את מקומו וחשיבותו של מסגד אל אקצא , אלא שלא תמיד מכוונים הדברים למסגד עצמו אלא להר הבית . (*) " אין לך מטרה נעלה יותר מביקור בשלושה מסגדים : המסגד של מכה , המסגד שלי ( מדינה ) והמסגד בירושלים ( אל אקצא . ( 26 ) " ( מענין לציין , כי בכיפת הסלע ומסגד אל אקצא קיימות מספר מסורות דומות : בכיפת הסלע הצביעו על אבן ( בסמוך ל"שער גן העדן , ( " שהוליכה לגן העדן . מקום דומה בשם "באר העלה" שאף הוא "הוליך לגן העדן" היה קייס במסגד אל אקצא . " מיחרב דוד" באל אקצא ( כיום בחומה הדרומית בסמוך , ( מזכיר את השער המזרחי של כיפת הסלע הנקרא אף הוא שער דוד . זכריה קשור הן לאל אקצא והן לכיפת הסלע . בזה הראשון קיים מיחרב וקפלה ע"ש זכריה , ובכיפת הסלע נהגו להראות את קבר זכריה . ( 27 ) מרבית המסורות והאגדות מסתופפות אמנם סביב הסלע בירושלים וזאת בשל עלית מוחמר למרומים מ"הסלע . " מאידך , מאחר וחכמי הדת והסופרים המוסלמים מכנים את הר הבית ( וירושלים בכללה ) בשם "אל אקצא , " הרי שרבות מהסגולות המיוחדות להר הבית וקדושתו מיוחסות למסגד אל אקצא . * אולי אין זה מקרה כי בשעה שםאדת ביקר בי-ם , נערכה התפילה החגיגית באל אקצא ולא בכיפת הסלע . * על היחס בין מסגדי חצי האי ערב ואל אקצא שבירושלים אנו למדים מהקביעה הבאה : "תפילה אחת במכה שקולה כנגד 100 . 000 תפילות , תפילה במדינה כנגד 10 . 000 ותפילה בירושלים כנגד . ( 28 ) 5000
|
|