|
|
עמוד:12
זיהוי המסגד ככנסיה בדורות קודמים היה מקובל לראות במסגד אל אקצא כנסיה שהפכה למסגד . זיהוי מוטעה זה מקורו בעדויות עולי הרגל מהמאה ה6- ואילך , המספרים על כנסיה שהיתה כביכול במקום ושהוקדשה למרים אם ישו . ( 17 ) כיום לאחר גילוי כנסית הניאה ברובע היהודי אנו יודעים בברור , כי ההתייחסות היתה לאותה כנסיה . לא בך סברו החוקרים ועולי הרגל מאות בשנים , ועד לשלהי הזמן החדש , שראו במסגד אל אקצא כנסיה שהפכה למסגד . (*) כחיזוק לטענותיהם שמשו לא רק עדויות עולי הרגל אלא גם הקווים הארכיטקטונים של המסגד שיש בהם כדי להזכיר מבנה בסיליקאלי . כן נסתייעו בפרטים שונים כגון עמודי המסגד , שמקורם בנראה בכנסיות שונות , בשרידים בעלי שמות נוצרים באל אקצא , בגון מיחרב ישו וקפלת זכריה ואף " עריסת ישו" וקפלת מרים במבנים הסמוכים ( אורוות שלמה . ( דעה זו פנתה את מקומה כבר בשנות השלושים , לאחר מחקרו של קרסוול ( 18 ) שהראה , כי המסגד הנו בניה מוסלמית לכל דבר , הגם שבבניתו הועסקו בנאים נוצרים , כמקובל בימים ההם לגבי מבנים מסוג זה , גאלו השאירו את רשימם על המבנה . יתר על כן בניה מסוג זה ( קרי בנין מאורך רב מידות הנחלק לאולם תווך וסיטראות אחדות ) ידוע בבנינים מוסלמים אחרים - בני התקופה , שהבולט שבהם הוא המסגד הגדול בקורדובה . מקומו המיוחד של המסגד בהר חבית מסגד אל אקצא , בנוי באזור הר הבית הנקרא אף הוא ע" י המוסלמים "מסגד אל אקעא . " מן הדין לזכור , כי כאשר היסטוריונים מוסלמים מדברים על "מסגד אל אקצא , " כוונתם בד" כ לכל אזור הר הבית , ולאו דוקא למסגד הנוכחי . יש על כן , שיכנו את המסגד במובנו המצומצם כ"ג י אמי אל אקצא , " להבדיל ממסגד שהוא מונח כללי בערבית המכוון למקום בעל אופי דתי ומקודש , שראוי לסגוד בו . מכאן יובן מדוע במסע הלילה של מודומד להר הבית ( סורה , ( 1 , 17 מדובר על "מסגד אל אקצא , " במינוח כללי להר הבית המקודש ( לדעת רב המפרשים . ( זאת , עוד בטרם שהוקם המסגד בדרום הר הבית . מינוח זה חוזר ע"י כל הסופרים המוסלמים כמעט , המכנים את הר הבית "מסגד אל אקצא . " כך מוג י יר א-דין אומר מפורשות "אל אקצא הנה כל המתחם המוקף חומה " . .. בהמשך הוא מכנה את המסגד עצמו ג'אמי אל אקצא . ( 20 ) כך גם היסטוריון ערבי מהמאה ה13- בתארו את הר הבית : ( 21 ) "זהו מסגד גדול בתוך העיר ,. במרכז המסגד גבעה קטנה , אשר בפסגתה הסלע המפורסם " . . - * * # ההבחנה הנ"ל אינה סמנטית בלבד , אלא היא בעלת משמעות רבה לגבי האופי של המסגד . במה מהתפקידים , המבנים והמוסדות שהינו מצפים בד"כ למצוא במסגד , נמצאים בשטח הר הבית ( במסגר אל אקצא במובנו המקורי ) ואינם מהווים חלק אינטגראלי ממסגד ( גי אמי ) אל אקצא כמקובל במסגדים אחרים . כך המסגד נעדר צריח משלו , אץ בו חצר עמודים סגורה , עצים , בורות מים ומדרסות , וקברים המצוים כולם בהר הבית עצמו . ( 22 ) יצוין , מכל מקום , כי כיום המונח מסגד אל אקצא מכוון אמנם למבנה בדרום הר הבית . * תאור החולר כחוט השני כמעט בכל כתבי החוקרים ועולי הרגל . מהם שאף הקדישו את עיקר דבריהם לחשיבות המבנה ... במסורת הנוצרית . זיהוי זה היה כה מקובל , עד כי החוקר הדגול דה ווגה ד ; בספרו על " הכנסיות בא"י" באל אקצה ככנסיה לכל דבר ! . ( 19 ) פאברי מציין כי המסגד בנוי בדיוק כדרך הכנסיות הנוצריות . והאב ליוואן מספר כי כאן היתה כנסיה שסימלה את הצגת ישו ע"י מרים במקדש . הוא מציין לכיפה . " .. התגוררו הצייר רוברסם "לפי המסורת , אינו , טורח באזור להזכיר שמתחת כלל בכותרת לציורו כי זהו מסגד וקורא למקום " כנםית ההטהרות" ( של מרים ) 19 ) א . ('
|
|