|
|
עמוד:9
קווי האופי של המסגד מימדי המסגד הבלתי שיגרתים גיאוגרף בן המאה ה12- כותב : ( 10 ) "אל אקצא הינו המסגד הגדול ביותר בעולם ... מלבד אולי המסגד הגדול של קורדובה . " ואמנם המבנה מצטיין במימדים ניכרים : הוא משתרע על שטח של 4 , 100 ממ"ר , והינו גדול כפליים מכנסית הקבר , ובשליש מכנסיה המולד בבית-לחם , ושווה בגודלו לגדולות שבכנסיות אירופה ( כגון כנסית מרקוס בוונציה או כנסית הווטיב בוינה ) . ( 11 ) המסגר מסוגל להכיל ב5000- מתפללים בבת אחת , בכ2000- יותר מאשר כיפת הסלע . אורך המבנה מגיע לכדי 80 מ' ורוחבו ל 5 5- מ' ( בלי לכלול את הבנינים הנספחים . ( זאת ועוד : המסגד כיום , חרף מימדיו המרשימים , קטן בהרבה מהמסגד בסוף המאה ה8- שהיה בעל 15 סיטראות ! (*) בנוסף למימרי המבנה הבלתי שיגרתיים קיימת בו תחושת ריקנות ומרחב העולים בהרבה על מה שניתן היה לצפות ממבנה מקודש ורב חשיבות מעין זה . הרגשה זו נוצרת עקב העדר כל ריהוט , מחיצות , מקומות ישיבה , או אלמנטים עיטוריים מיוחדים , וכן כתוצאה מאשליית העומק , שכן בעוד האולם המרכזי מואר ע"י חלונות הגג המוגבה במרכז , ע"י החלונות הצפוניים והדלת הפתוחה של אולם התווך , יחשכו בהדרגה האולמות הצדדיים בכל שנתרחק מהמרכז ( דבר זה תוקן במידת מה בשחזור ב , 1938- כאשר נקבעו חלונות גדולים למרי בקיר המזרחי , אך נותר ללא שינוי באגף המערבי ) . ( 12 ) סגנון בניהו המורכב וחסר האחידות של המסגד אופיינים למסגד אל אק * א הבניה הבלתי אחידה , וחוסר הגיבוש הסגנוני - עובדה מפתיעה לכאורה , במבנה מונומנטאלי מעין זה , שהוא מהאחרים המוסלמים החשובים ביותר בא"י . אופי הבניה המגובב באל אקצא בולט במיוחד בהשואה לכיפת הסלע והבדל זה הודגש לא אחת ע"י החוקרים ועולי הרגל : " בעברך מכיפת הסלע למסגד אל אקצא , " כותב וילסון , " מזדקרת מיד לעין הבניה הגרועה וכמוה עירוב הסגנונות , והשימוש בחומרי בניה לא אחידים " . ( 13 ) שיק מציין אף הוא כי המבנה הוא חסר אחידות , וכי ניתן להבחין ללא קושי בשינוים ובתוספות שהמבנה עבר במשך השנים . מהמבנה המקורי לא נותר כמעט דבר במקומו או שנעשה שימוש חוזר בחמרי הבניה . גם טובלר מציין את הקושי בהבנת המבנה בשל השינוים שעברו על המסגר לתקופותיו והעירוב בפרטים הארכיטקטונים , ( 14 ) ואלו פירוטי מבנו "גבב של מבנים" . ( 15 ) את הסיבה לבניה המגובבת יש לראות בחליפות והתמורות הרבות שעברו על המבנה , שנהרס ושוקם פעמים רבות , שבן המסגד בנוי על מלוייבו וקשתות מלאכותיות , שאינן מסייעות ליציבותו . אפשר שתרמו לכך גם מימדי המבנה העצומים והרב גווניים , שחשפוהו ביתר שאת לפעולות הרס והתמוטטויות ( בתוצאה מרעידות ארמה ופגעי הזמן , ( והקשו מאידך , על מלאכת וזשיקום והבניה . חלקי המבנה השונים שניזוקו שוקמו ב"סגנון התקופה" מבלי להתייחס לחלקי המבנה האחרים . ע"י כך נתקבל ברבות הימים מבנה בעל אופי הקלקטי מאין כמוהו , כשפגעי כל תקופה ותיקוניה השאירו את רישומם על המבנה . גם העובדה שלפנינו מבנה בעל אופי פונקציונאלי מעיקרו , שנועד לשמש לתפילה , ולא מבנה שהוא מוקד הערצה , כמו כיפת הסלע , השפיעו וראי על המשאבים והמאמצים שהוקדשו לאחזקתו . מאותה סיבה גם תאורי עולי הרגל וההיסטוריונים המוסלמים מתמקדים בכיפת הסלע , והידיעות על אל אקצא ותולדותיה , לוקות לעתים בחסר . ( 16 ) חלקי המסגד שונים זה מזה לא רק בצורתם אלא גם במהותם , תקופת בניינם וסגנונם , החל מהתקופה האומאית ( הקיר הדרומי ואזור המיחרב , ( המשך בתקופה הפאטימית ( הכיפה וחלקים אחרים , ( התקופה הצלבנית ( חלק מקפלת זכריה והמבנים הנספחים , ( האיובית ( שיקום המיחרב והפורטיקו , ( התקופה התורכית ( מסגד עומר , ( והזמן החדש ( אולם התווך והסיטראות המזרחיות , ( השיפוצים האחרונים ( דרום ודרום מזרח המסגר . ( אופיו המורכב וחסר האחידות של המסגר בולטים ביתר שאת כיום , עוד יותר מאשר בעבר . שכן מבנה עתיק יומין זה , שהוא מהקרומים ביותר בתולדות האיסלאם , עושה במבט ראשון רושם של מבנה חדש , זאת בעקבות השיפוצים היסודיים שנעשו ב1938- ואשר במהלכם ניבנו מחדש - ובמתכונת אחידה - אולם התווך והסטראות המזרחיות . אלו משמשים בערבוביה עם שאר חלקי המסגד שהם פחות או יותר קדומים . * אפשר שגודלו של המסגד היה לשנינה ומשל ונושא לתאורים מוגזמים . ר ' למשל תאורו של נאסיר א-חוסרו .
|
|