|
|
עמוד:8
התפקיד המרכזי שנועד למסגד אל אקצא מימים קדומים היה לשמש את אלפי עולי הרגל , שנהרו לירושלים והר הבית מכל רחבי העולם המוסלמי . מתכנני המסגד שמו על כן את הדגש על מימדי המסגד , הנראים מרשימים גם כיום , קל וחומר בתקופות קדומות , בעת שרוחב המסגד היה כמעט כפלים מאשר עתה . ( 6 ) בשעה שהוקם המסגד במאה ה , 8- הבניה המוסלמית נעדרה עדיין מסורת משלה , והבנאים הושפעו וראי מצורת הכנסיות הנוצריות . עובדה זו ניכרת עד היום בצורת המבנה המאויר על סיטראותיו . צורה זו נראתה ברבות הימים כיוצאת דופן בהשואה למסגדים האחרים , והיא ששימשה אולי כבסיס לרעיון המוטעה , שאין זו אלא כנסיה שהפכה למסגד . לכך נוספו גם פרטים ארכיטקטונים ועיטוריים שאינם כדרך הבניה המוסלמית . ( 7 ) נסיבות הקמתו של המבנה אינם ידועים , וצורת המבנה לתקופותיו ושרידיו אינם ברורים כל צרכם , ומהווים נושא להחנצחות בין החוקרים . ( 8 ) המידע על המבנה והמוצאות אותו לוקים בחסר גם משום שסופרים ועולי הרגל בכל התקופות מיקדו את עיקר ענינס בכיפת הסלע , ותאוריהם על מסגד אל אקצא שלמים פחות . אך יש לזכור , כי בדת האיסלאם הרשמית תופס מסגד אל אקצא מקום חשוב לא פחות מאשר כיפת הסלע . ( 9 ) את דברי ימי המסגד ניתן לסכם במילים ספורות כדלקמן : (*) עומר כובש ירושלים , בנה בדרום הר הבית מסגר פשוט בתכלית שתאם את בני המדבר . היתה זו מעין חצר רבועה עשויה מקלונסאות עץ וקרשים שיכלה להכיל כ 3 . 000- איש . היא השתרעה ממקום אל אקצא של היום , מזרחה בכיוון לחומה המזרחית של הר הבית . בשנת 705 בנה אל ואליד את מסגד אל אקצא ממנו לא נותר כיום הרבה , מלבד הקיר הדרומי ( בחלקו ) ואין גם עדויות על צורתו , אולי משום שהתקיים זמן קצר בלבד . * ר' ביתר פרוט בסקירה ההיסטורית . בשנת 746 ניזוק המבנה ברעידת אדמה , והחאליף העבאסי אל מנצור נאלץ להתיך את ציפוי הזהב והכסף על הדלתות כדי לממן את הבניה מחדש . בסוף המאה השמינית ניזוק המסגד שוב , מאותה סיבה , אלא שהפעם שוחזר המסגד בצורה שונה לגמרי : תחת המבנה המאויר ונעדר התכליתיות - לדעת החאליף אל-מהאדי "אשר דמה לכנסיה , " הוא קיצרו והרחיבו בהרבה . ע"י בך נתקבלו בבל אחד מצירי אולם התווך , שבע סיטראות ובסך-הכל חמישה עשר אולמות אורך . ראוי להדגיש כי תוכנית המתאר המקורית של המסגד הנוכחי - לעתיד לבוא , היא להחזיר מבנה זה לקדמותו . צורת המבנה של היום בקווים הכלליים היא מ , 1035- ושייכת לתקופתו של החאליף הפאטימי א-טיאהר ששיפץ את המסגד בעקבות רעידת האדמה ובנה שלוש סיטראות מכל צד . כן נקבעו הכפה והשערים במתכונתם הנוכחית בתקופה דנן . עם זאת עבר המבנה מאז שפוצים לא מעטים ובניה זו לעתים הוסרה ולעתים נותרה כתשתית לבניה מאוחרת יותר . עם הכיבוש הצלבני שימש מסגד אל אקצא כארמון מלכי הצלבנים ולאחר מכן משכן הטמפלרים . הם ערכו במקום שינויים לא מעטים , ששרידים מהם נותרו גם בימינו . עם הכיבוש המוסלמי הוסרו שרידים אלו בהדרגה ; תהליך בלתי פוסק , שנמשך למעשה עד ימינו . בך , רק ב1938- הוסר המבנה הצלבני שהיה צמוד לאל אקצא מצפון מזרח . מסגד אל אקצא נעשה בזמן החדש שדה התרחשות למאורעות דרמטיים , שהקנו לו פירסום רב . לראשונה ב , 1951- שעה שעבדאללה מלך ירדן נרצח בשעריו , ולאחרונה ב1969- שעה שהוצת המסגד , והיווה עילה להסתה מדינית , שחרגה בהרבה מגבולות האירוע . באותה התרחשות נפגם המסגד קשות , והוא עובר בפעם השלישית במאה הנוכחית שיפוצים יסודיים .
|
|