|
|
עמוד:5
אנושי . למעשה , המידע החדש המפותח דוחף את הכלכלה קדימה ומשליך על התרבות , הכלכלה , אופן העברת האינפורמציה , מהירות העברתה ועוד . הגוף הראשון למחקר הוקם פחות או יותר בתחילת המאה ה , 20- לאחר ניצן שהוקם בסוף המאה ה19- כמחלקה לטופוגרפיה אצל הבריטים . צורת המודיעין שכולנו מכירים כיום עוצבה בתקופת מלחמת העולם השנייה . מאחר שמדובר בנושא חדש יחסית , הוא עדיין חסר דיסציפלינה מסודרת . הוא נעשה בשיטות אינטואיטיביות ופרימיטיביות . איסוף המידע מתפתח בקצב התפתחות הטכנולוגיה . הבנתו , עיצובו , מתן המשמעות , תלויים רק במוח האנושי , וכאן עדיין נשארנו קצת 'על העצים . ' זוהי נקודת תורפה . במבט אל כישלונות המודיעין מגלים פה ושם שהיו כישלונות עקב מחסור בידיעות , אך ברוב המקרים נבע הכשל מהיעדר הפרשנות הנכונה , מהבנה שגויה , מחיבור שאינו נכון , מסינון בלתי נכון של עיקר מטפל , בכל פעולות ההערכה והעיבוד . " גבי בגס " : מעבר לעובדה שהטכנולוגיה שינתה עשרת מונים את יכולת איסוף המידע , היא תורמת תרומה משמעותית גם ליכולת הניתוח . לפני 15 שנה , לפני תוכנת הלוטוס היינו עושים דוחות כספיים באופן שונה לחלוטין . כיום , בלחיצת כפתור ניתן לקבל דוח רווח והפסד , תזרים מזומנים וצפי הכנסות . כבר לא צריך להיות גאון כדי לנתח את הנתונים . המחשב עושה זאת בשבילך . כלומר יש קפיצת מדרגה גם ביכולת הניתוח , נוסף על העושר הרב הטמון בתחום האיסוף . חברת 'יפעת' עוקבת אחרי כל אמצעי התקשורת בארץ - כ 1 , 000- עיתונים ומגזינים , כ30- ערוצי רדיו , כ20- תחנות טלוויזיה ועוד . יש כ 30 , 000- מילות מפתח במגוון נושאים שאנו עוקבים אחריהם . לצערנו , עדיין לא הגענו לרמות של אפליקציה ממוחשבת שיכולה לנתח את המידע ברמת האיסוף , עדיין לפני הניתוח . אם לקוח רוצה מידע על פיטורים בלתי הוגנים בעבודה , המחשב עדיין אינו מצליח להבין מרוח כתבה בעיתון אם הפיטורים היו הוגנים או לא . עד היום רק אנשים מסוגלים להבין את זה ורובם עושים טעויות . עם זאת , המערכות הממוחשבות , שאינן מחליפות את האדם , עוזרות מאוד בתהליך קבלת החלטות . אם אנשים לפני עשר שנים היו צריכים לחפש עיתון ולקרוא בו , הרי היום יש מערכות מחשב שעוזרות לנו בכך , אבל העין האנושית עדיין מפקחת . " עידן האינטרנט - השינוי הגדול אלוף בן " : השינוי הגדול ביותר שחל בעבודת עולם התקשורת העיתונאי ב20- שנה הוא הופעת האינטרנט , וזאת משני היבטים : העיתון מופץ באינטרנט ומגיע ליותר קוראים בעולם כולו , ויש גם שינוי בנושא איסוף המידע . לפני שנים , כשהייתי כותב על תעשיות ביטחוניות ונזקקתי לדוח של משרד מבקר המדינה האמריקני על ייצוא ביטחוני לישראל , הייתי צריך לבקש טובה ממישהו באחת התעשיות , שקיבל את זה בפקס . בדרך כלל הייתי מקבל את החומר אחרי כמה ימים בדף מטושטש שקשה לקרוא בו . ואילו היום הכול ' און ליין - ' כל מידע שיוצא מגורם רשמי כזה או אחר , כמעט בכל מקום בעולם . פעם היינו מחכים שהכתב שלנו בניו-יורק יתעורר , יקרא את ה'ניו-יורק טיימס' ויתקשר אלינו לספר מה כתוב שם . כבר שנים שאנחנו קוראים את המידע בזמן שהוא עדיין ישן . הבעיה המהותית עדיין נשארה , והיא הבנת הנאמר . רק מי ששומע את ראש הממשלה יכול ליצור מניסיונו את האינטרפרטציה הנכונה , ולא שלא טעיתי גם פה . אני לא חשבתי שהוא יפנה התנחלויות , והוא כן פינה . אינני מכיר שום מערכת ושום כלי אינטרנטי שיכול לצפות דבר כזה , או לעשות ניתוח כלשהו בנושא . " איזה היזון חוזר אתה מקבל כשאתה מפרסם ידיעות שהן אולי בלתי מדויקות , ובאיזו מידה הן גורמות נזק למערכות ממשלתיות ? " התחום שאני עוסק בו כיום , יחסי חוץ , הוא תחום מעורפל , שיש בו מעט מאוד מידע קשיח . גם בתקופה שעסקתי המטרה העיקרית אינה לאסוף את המידע אלא להשתמש בו ביעילות לקבלת החלטות בכל תחום ומציעות אינפורמציה .
|
|