|
|
עמוד:13
ירושלים בראשיתה ובימי הבית הראשוך גבריאל ברקאי השנה ימלאו שלושים שנה לאיחוד ירושלים . ( 1997-1967 ) היתה זו גם נקודת מפנה בחקר ירושלים הקדומה , שנפתחה לראשונה לחוקרים ישראלים . הדברים מבוססים בעיקרם על התוצאות של מחקרים אלו , הזורים אור על השלבים הקדומים בתולדות העיר . מקומה היחודי של ירושלים בהיסטוריה היהודית והכללית נקבע בעיקר בימי הבית הראשון . בתקופה זו היא הפכה לישות דתית ורוחנית ראשונה במעלה בתולדות ישראל , שערכה עומד לדורות . אין עוד עיר בתולדות העמים שאליה נכרכו רגשות לאומיים ודתיים כמו לירושלים . המעמד שלו זכתה העיר עומד במידה רבה בניגוד לנתוניה הגיאוגרפיים והכלכליים . ירושלים שוכנת באזור הררי . מימיה מועטים , אדמתה החקלאית מצומצמת ופני השטח ההרריים מקשים על בנייה רצופה והתפתחות עירונית . ירושלים החלה את קיומה באלף הרביעי לפסה"נ , בתקופה הכלקוליתית . היה זה ישוב אחד מני רבים שהוקם בגב ההר , שהמשיך להתקיים גם במהלך האלף השלישי לפסה"נ — בתקופת הברונזה הקדומה . אי שם , בין המאה ה 20 למאה ה 18 לפסה"נ , נוצר בירושלים ישוב מאורגן ומבוצר , כנראה במסגרת ערי המרינה שהיוו את המסגרת המדינית של האלף השני לפסה"נ בארץ . מכתבי המארות המצריים עולה , שירושלים היוותה סכנה פוטנציאלית למצרים בימי השושלות , 13-12 בתקופת הממלכה המצרית התיכונה . נזכרים שם שני שליטים בעלי שמות שמיים מערביים , המעידים על אוכלוסיית העיר באותה תקופה . המקור העיקרי ללימוד ירושלים בתקופת הברונזה התיכונה 11 א-ב 1550-2000 ) לפסה"נ , ( הוא בחפירות הארכיאולוגיות . בחפירות ק . קניון ( 1967-1961 ) נתגלו על המדרון המזרחי של עיר דוד , מעל מעיין הגיחון , קטעי ביצור , שאותם היא ייחסה לאותה תקופה . לפיכך , ישוב מבוצר של ממש נתפתח רק למן תקופת הברונזה התיכונה . 11 בתקופה זו העיר השתרעה , כנראה , על שטח גדול יחסית של כ 60-50 דונם , והיתה מוקפת בחומה שקטעים ממנה נחשפו גם דרומה לגיחון , במדרון המזרחי , בחפירות י . שילה . ( 1985-1978 ) חומה זו בנויה גושי אבן גדולים , ובה מספר קידמות בולטות , ומגדל שאולי היה חלק משער שאיפשר גישה מן העיר למעיין הגיחון . מקומה של החומה במחצית המדרון הוא מפתיע , שכן בדרך כלל היינו מצפים לחשוף את מאמר זה מבוסס על חיבור מקיף יותר על ירושלים בראשיתה , שהמחבר שוקד על הכנתו .
|
|