|
עמוד:9
עד מאה ועשרים — ועוד יותר מי טבע את המונח "ידיעת הארץ ? " נראה כי זכות היוצרים שייכת לאחד מגדולי חוקרי /< רץ-י & ר /< ל הראשונים , יהוסף שו , ^ בהקדמה לספרו "תבואות הארץ" , ( 1845 ) כלומר לפני למעלה מ 50 ו שנה , הוא כותב : "הלא נאמר ( במ' יד , לא ) והביאתי אתם ויךעו את הארץ . הנה מוכח שגם ידיעת הארץ מעלה וזכות היא . " מים רבים זרמו מאז , וניתנה האמת להאמר , שידיעת הארץ היתה בבחינת בת חורגת בשדה המחקר והאקדמיה במשך שנים רבות . בדבריו לרגל חוברת המאה של "אריאל" " ) דבר" , ( 12 . 8 . 94 הביא יואל רפל קטע מדברי ההקדמה של ברל כצנלסון , המבכה את דלות החומר של היצירה המקורית בכל הקשור ל"עצמנו , לידיעת חיי עמנו , לידיעת ארצנו . " בהמשך הדברים אומר ברל כצנלסון ( ב , 1943 בהקדמה לספרו של ג . קרסל , " ארץ ישראל ותולדותיה , ( " כי מחקר הארץ , ברובו הגדול , נעשה בידי אחרים , ו"בושה מכסה את פנינו ביודענו כי גם נחלתנו זו זרים מטפחים אותה ואנחנו זנחנוה . " ברל , שהכיר בוודאי את "תבואות הארץ , " היה , ללא ספק , נבוך על שלא השתנה כמעט דבר מאז שיהוסף שו ^ כתב , 98 שנה לפניו , בהקדמתו : "למה גרעו חכמי ב"י [ בני ישראל ] מחכמי העמים אשר יעלו ויבאו מדי שנה בשנה ממדינות רחוקות לחקור ולדרוש על תכונות ? pKn למה נחלתינו לזרים ועל מה אבדה הארץ ? בושנו מאד כי עזבנו ארץ . ציון אין דורש לה " ... ברם , מאז 1943 חלו שינויים , אף שלא מיד , ולא בקצב מהיר . כדי להמחיש זאת , די לפתוח את כרך ו' של האנציקלופדיה העברית , המוקדש כולו לארץ ישראל ( בתשי"ז / . ( 1957 בפרק הנקרא "חקירת ארץ ישראל , " כותב מיכאל אבי יונה על "הספרות של ידיעת הארץ והמחקר הארכיאולוגי , " אלא שידיעת הארץ אצלו בטלה בשישים , וכמעט כל הפרק מוקדש , בפירוט רב , למחקרים וממצאים ארכיאולוגיים , ובן לאיזכור מספר מוסדות וגופים העוסקים בחקר הארץ , ושוב — כמעט בכל המקרים — מדובר בתחום הארכיאולוגיה . הנה כי כן , חקירת ארץ ישראל היתה זהה שנים רבות עם הארכיאולוגיה . מה הביא את השינוי ? תחילה היו אלה מספר "משוגעים לדבר , " כמו זאב וילנאי ויוסף ברסלבי ז"ל , ושמואל אביצור יבדל"א , שחרשו את הארץ ברגליהם , הירצו והירבו לכתוב . אחריהם באו בני הדור השני והרחיבו את הנתיב . מאוחר יותר היתה עדנה לנושא . דומה שמאז שנות השישים גברה המגמה שידיעת הארץ היא נושא אינטרדיסציפלינרי הכולל בתוכו שורה ארוכה של תחומים : היסטוריה , גיאוגרפיה , ארכיאולוגיה , דתות , ביולוגיה , זואולוגיה , פולקלור ועוד . הדבר בא לידי ביטוי גם בעולם האקדמי , כשקמו חוגים מיוחדים ל"לימודי ארץ ישראל" בשתי אוניברסיטאות ( בר אילן וחיפה ) ובמכללת בית ברל . לימודי ארץ ישראל החלו תופסים מקום גם בחינוך התיכוני והיום זה אחד ממקצועות בחינות הבגרות , בעוד שבחטיבות הביניים
|
|