המודיעין בעידן שלאחר חתימת הסכמי שלום

עמוד:9

על שינוים ברוח הזמן ודגמי המציאות ד ר אריה נאור איתור השינויים ברוח הזמן , הבנתם והערכתם הנכונה הינם תנאי לש י נויים ההי סט וריים הגדולים , להתרחשותו של מהפכות , ותנאי זה סמוי מן העין . את המחשבה הרפלקטיבית המשיל הפילוסוף הגל לינשוף של מערווה , אלת החכמה המיתולוגית , הפורש כנפיו רק לעת ערב . אז , במעופו , יראה מה קרה לפני כן , יראה ויבין . רק כשהיום נוטה לערוב , כלומר לאחר עשיית המעשים , אפשר להבין את מה שנעשה . אין הבנה אלא בדיעבד , קודם לכן , בשעת מעשה וכל שכן לפני מעשה , אין בידינו להבין . רוח הזמן משתנית בלא שבני הדור יעמדו על כך במפורש . השינויים ברוח הזמן הם תנאי לשינויים ההיסטוריים הגדולים , להתרחשותן של מהפכות , ותנאי זה סמוי מן העין . הכרת שינוי ברוח הזמן בשעה שהוא מתחולל מצריכה הבנה מעמיקה של ההיסטוריה ושל התרבות שרוח הזמן האמורה מבטאת ברגע נתון . הכרת השינוי מחייבת להבין את הדינמיקה של התפתחות התרבות והמוסדות של החברה שהשינוי האמור מתחולל בה . יש צורך ברגישות רבה לכל גוון וכל נצנוץ , לכל קול ולכל בת-קול , ויש צורך ביכולת לשבץ את הקולות והגוונים ולתת לכל אחד מהם את משקלו הראוי , שאם לא כן , יחמקו אותם " סימנים מעידים , " שאולי אפשר בכל זאת לזהות , הואיל והשינויים ברוח הזמן משפיעים על תהליכי העומק של ההיסטוריה , יש חשיבות רבה , לעתים אפילו קריטית , לאיתור השינויים ברוח הזמן ולהבנתם בשעה שהם מתהווים והולכים . הערכת מודיעין מסוג זה תיתן בידי הקברניטים כלי בעל ערך שקשה להגזים בחשיבותו , אם אמנם יצליחו להעריך את השינויים ברוח הזמן הערכה נכונה . ערכה של ההערכה עומד כאן ביחס ישר לקושי שבהגעה אליה . לשם הכרת השינוי בהתהוותו יש צורך להבין רמז בשעה שעדיין הוא נתון לפירושים שונים . אחת ממגבלות ההכרה הנובעות ממה שהגדיר הרברט סיימון "מגבלות השכל האנושי בעיבוד מידע" היא , שבדיעבד אנו נוטים כידוע , לראות בשנה של נתחים עיקריים מצבאות המדינות השכנות . כל עוד אין שינוי אסטרטגי , די בכיסוי חלקי של הצבאות המאפשר מעקב אחרי הסד"כ שלהם והיערכותם , סוגי האמל"ח שהם מפעילים ותורת הלחימה שלהם , על מנת שצהייל יבנה את כוחו בהתאם . לעומת זאת , דרוש כיסוי טוב יותר של התחום הא 0 טרטגי-מדיני ושל מצב הפנים במדינ 1 ת אלו . במקביל נדרשת מוכנות לבנות יכולת התרעה אופרטיבית ומודיעין קרבי בלוח זמנים , שייקבע בהתאם להערכת פרק הזמן שבין קבלת ההתרעה האסטרטגית לבין הזמן שבו יוכל להתרחש עימות אלים . פרק זמן זר , אינו קצר , והוא צריך להימדד בשנים . מדינה אינה יכולה לעבור פתאום ממצב של שלום למצב של מלחמה . גם צבאה של המדינה ששינוי מדיני בה מביא להחלטה לערער על הסטאטוס קוו , זקוק לזמן להיבנות כצבא בעל אוריינטציה ויכולת התקפית . מאפיין חשוב נוסף של המוכנות הזאת הוא הגמישות הזירתית . במצב של שלום עם כל שכנותיה של ישראל , אי אפשר יהיה לחזות מהיכן תפתח הרעה ויהיה צורך במערכים איסופיים גמישים שניתן להעבירם מזירה לזירה . יהיה יקר מדי לבנות מוכנות מיוחדת לכל זירה . לאחר הסכמי שלום , נפתחים בפני הישראלים שערי המדינה השכנה . לישראל יש נציגות דיפלומטית . תיירים , אנשי עסקים ועיתונאים מבקרים במדינה השכנה . למדינה השכנה יש נציגות דיפלומטית בישראל ואזרחיה מבקרים בישראל . מערכת זו , של קשרי גומלין , פותחת אפשרויות איסופיות שלרובן לא נדרשים כלל כלים חשאיים , על מנת לאסוף יריעות חשובות בתחום המדיני אסטרטגי , שכאמור חשיבותו עולה במצב החדש . הסכמי השלום מגדילים את המשקל היחסי של האיומים הנובעים מהמדינות הרחוקות לעומת המדינות השכנות לישראל . כל זאת בהנחה שהסכמי השלום עם מדינות הטבעת לא יביאו לפיוס גם עם המדינות הרחוקות יותר , הנחה שיש לבחון באופן שוטף . המשמעות היא שוב , צורך בכיסוי יעדים בריחוק גדול יותר משטחה של ישראל . מהן המסקנות לגבי המערך האי 0 ופי הנדרש : * אין צורך בכיסוי רצוף ועמוק של עיקר יחידות הצבאות השכנים . די בכיסוי חלקי ומדגמי , ולכן אין צורך בהשקעות עתק לשחזור היכולת האיםופית ערב חתימת הסכם השלום . * הצורך בגמישות בין זירתית מחייב הסתמכות על אמצעי איסוף ניידים ופחות הסתמכות על בסיסי איסוף קבועים . * יש משקל רב יותר למערכות איסוף מוטסות ולווינים אשר עונים על הדרישה לגמישות בין זירתית ומסוגלים בשל גובה טיסתם להתגבר על מגבלת המרחק מיעדי האיסוף . * יש צורך בשמירה על גרעין של יכולת איסוף להתרעה אופר 0 יבית ומודיעין קרבי שתהיה יכולת להרחיבו תוך מספר שנים מצומצם , ולהעבירו מזירה לזירה . * רצוי אימוץ מדיניות של "טכנול 1 גיות בקנה ; דהיינו פיתוח טכנולוגיות איסופיות חדשות להתרעה אופרטיבית ואיסוף קרבי , שלא מתלוות אליהן בהכרח החלטות על ייצור כמותי והצבה בשטח . * יש משקל רב יותר לכיסוי באמצעים גלויים של המערכות במדינות השכנות . קהילת המודיעין הישראלית נבנתה בשיטה של טלאי על טלאי , תוך מאבקים טריטוריאליים בין מרכיביה בחמישים שנות המדינה . עם כל הליקויים היא ענתה על הצרכים של מרינה המצויה במאבק מתמיד עם שכנותיה . סיכומם של הסכמי שלום עם שכנותיה הקרובות של ישראל הוא הזדמנות מתאימה לבחינת אירגונה של קהילת המודיעין וביטולן של אנומליות שנוצרו בה . התחומים העיקריים שיש טעם לבחון אותם הם : * חלוקת התפקידים בין אירגוני המודיעין השונים ובמיוחד בין אמ"ן והמוסר . חשיבותם של המרכיבים הצבאיים בהערכת המצב הלאומית גרמה להתפתחות לא מאוזנת של קהילת המודיעין , ומשקלו של המודיעין הצבאי אמ"ן גדול מהמקובל במדינות דמוקרטיות מודרניות . יש טעם לבחון מחדש האם מדינת ישראל אינה זקוקה לאירגון מודיעין אזרחי בעל בכירות , שיהיה אחראי להערכת המודיעין הלאומית . * תפקידיו של השב'יכ ואירגונו בהעדר שטחים המצויים תחת ממשל צבאי . * חלוקת התפקידים בתוך המודיעין הצבאי . צריך לבחון את חלוקת האחריות בין גוף המודיעין המטכ '' לי-אמ"ן , לבין גופי המודיעין של הזרועות . צורך זה מתחזק גם נוכח הקמת זרוע חדשה , זרוע היבשה . לא ברור , למשל , מדוע הזירה הטכנית באמ"ן צריכה לחקור אמל"ח יבשתי של צבאות הצר השני . סביר מאוד שאם מחקר זה "עשר , בזרוע היבשה התפוקה תהיה טובה יותר ותתאים יותר לצרכים . לסיכום , השינוי במצבה האסטרטגי של ישראל בעקבות חתימת הסכמי שלום עם שכנותיה , מחייב עיון מחדש בתחומים רבים של עבודת המודיעין , והוא גם הזדמנות נאותה לבחינה כזאת משום , שהוא מעמיד לרשות קהילת המודיעין את הזמן הנחוץ לרפורמה מסוג זה , ולפעמים גם את האמצעים . תא '' ל ( מיל ( ' שלמה ברום שימש בתפקיד ראש החטיבה לתכנון אסטרטגי באג '' ת בין השנים . 1999-1996 כיום עוסק ברום במחקר ב"מרכז יפה למחקרים אסטרטגיים . "

לעמוד קודם  |  לעמוד הבא