המודיעין בזמן שלום

עמוד:6

המודיעין בזמן שלום Diny גלבוע עידן השלום יציב בפני המודיעין הישראלי בעיות ואתגרים חדשים ויחייבו על כן להתמקד במשימות חדשות , לתת הדגשים חדשים לעבודתו ולהביס על נושאים ישנים מזווית התבוננות חדשה . כל אלו לא יבואו בשום אופן במקום המשימות המסורתיות של המודיעין . בשנים האחרונות העיסוק בנושא של "מודיעין בעידן השלום" הפך לאופנה , וכנראה שלא בכדי . היה זה חלק בלתי נפרד מתהליך השלום שקיבל תאוצה בעקבות "הסכמי אוסלו . " אבל , עצם העיסוק והשם היפה שניתן לו , קיפלו בתוכם הנחה סמויה כי עידן שלום עם מדינות ערב פירושו מודיעין אחר , מודיעין שונה מהקיים , משהו חדש ההולם את המציאות החדשה של השלום . הלוואי וזה היה כך , הלוואי והשלום בינינו לבין מדינות ערב היה שלום של פיוס נצחי , הלוואי והיה זה השלום השורר בין שוודיה לנורווגיה . אך לא . יהיה זה שלום מזוין , שלום שהמודל שלו הוא הסכם השלום עם מצרים . כיוון שכך , ובהנחה שיכונו הסדרים בין ישראל לבין הפלסטינים וסוריה , ומרבית מדינות ערב יכונו מערכת קשרים עם ישראל , הנחות היסוד לעניינינו הן : * העולם הערבי ימשיך להיות עוין לישראל במקרה הגרוע , וקר , מתנכר ושואף לראות את ישראל כמדינה חלשה , במקרה הפחות גרוע . * ההתרעה מפני סיכונים ואיומים צבאיים ערביים ואחרים תימשך . * "משכו סיכוני מלחמה . * הטרור לא יעלם , הוא "משך . * איראן ועיראק "מצאו מחוץ למעגל השלום עם ישראל , ויהיו הגורמים המרכזיים הנאבקים לניפוצו . * תימשך החתירה , בעיקר האיראנית , להשיג יכולת גרעינית . המסקנה הטבעית המתבקשת היא , ש"בעידן השלום" לא יחולו שינויים מהותיים במשימותיו המסורתיות של המודיעין שלנו ( העוצמה הצבאית הערבית וסיכונה , ההתרעה על סיכוני פעולות אלימות נגד ישראל , ובראשם : מלחמה , טרור , נשק לא קונבנציונאלי , מודיעין שסח , מסרות ויעדים וכיוצא באלו , ( כל עוד השלום ימשיך להיות שלום מזוין . כדי להמחיש את דברי , ניקח לדוגמא את המודיעין האמריקאי : ברגע שברה"מ התפוררה , המשטרים הקומוניסטים נפלו , "ברית ורשה" קרסה , וארה"ב הפכה למעצמת העל היחידה בעולם חלו באחת שינויים מהותיים במודיעין האמריקאי , ומשימותיו המסורתיות ( ובראשן האיום הסובייטי ) נדחקו לקרן זווית והפכו למשניות . אבל , עצם התהוותו של מצב חדש , יציב בפני המודיעין הישראלי בעיות ואתגרים חדשים ויחייבו על כן להתמקד במשימות חדשות , לתת הדגשים חדשים לעבודתו ולהביט על נושאים ישנים מזווית התבוננות חדשה . כל אלו לא יבואו בשום אופן במקום המשימות המסורתיות של המודיעין ולא יהפכו למאמץ העיקרי . במה דברים אמורים ? אם במודיעין המסורתי ( טרום השלום ) הצי " ח המרכזי היה התרעה ממלחמה , ובעיקר התרעה מפני מתקפת פתע של מדינה ערבית , או מדינות ערביות , כי המציאות היתה של מצב מלחמה - הרי שבזמן שלום יתווסף צי"ח מרכזי נוסף : התרעה על שמירת מצב השלום . מצב השלום כפי שהגדרנו אותו בתחילה - מזוין , רופף , שברירי ונעדר חום - מקנה חשיבות מיוחדת לצי"ח זה . צי"ח זה פירושו , שהאיסוף והמחקר יצ 0 רכו להתמקד גם בשאלות מהותיות , כמו : אלו מעשים , החלטות ותהליכים מחזקים את מצב השלום ומקדמים אותו , ואלו מסכנים אותו , פוגעים בו ומתכננים לחבל בו . אלו גורמים תומכים ומקדמים את מצב השלום , ואלו גורמים פועלים לסיכולו . במילים אחרות , יתווספו לו למודיעין משימות חדשות , חדשות בתכלית . על רקע זה ועצם המציאות החדשה , מה צריכים להיות ההדגשים החדשים ? מה צריכים להיות שטחי ההתעניינות החדשים ? הר כמה מהם : * יציבות משטרים , ההתעניינות תהיה ממוקדת בשאלות כמו : אלו גורמים מתנגדים למדיניות המשטר כלפי ישראל ; מה מידת הנחישות של המשטר להמשיך במדיניות השלום כלפי ישראל ; באיזה מידה גוברים הסיכונים ליציבות המשטר בשל קשריו עם ישראל ; האם משטר חדש יהיה עוין לישראל ויבטל קשריו עמה וכיוצא באלה . * כלכלה , חוד ההתעניינות יהיה סביב השאלה : באיזו מידה משפיע המצב הכלכלי במדינה מסוימת על קשריה עם ישראל . אחת השאלות בהקשר הכלכלי היא , האם על המודיעין לשרת את הצרכים הכלכליים של משרדי הממשלה השונים במדינות ערב השונות , שעמם יש לנו קשרים ? או , במילים אחרות , האם משימת המודיעין הכלכלי , בזמן שלום , היא גם לענות על צרכי הכלכלה של מדינת ישראל בעולם הערבי ? לדעתי לא ! משימתו המרכזית של המודיעין , צריכה להתמקד במחקרי עומק על כלכלת מדינות ערב , במטרה לאתר את הזיקות שבין הכלכלה ליציבות המשטרים ויחסם לישראל . * נושאי נפט ומים , כחלק מהמחקר הכלכלי , אך בעלי "הודיות משלהם , כגורמים המשפיעים על יציבות המדינות והאיזור . * הנושא הפלסטיני , ה"שות הפלסטינית או , המרינה הפלססינית אם תקום כזאת , יחייבו התייחסות מיוחדת , בסיסית ולעומק , איסופית ומחקרית . * מדינות הפריפריה , בשל הסיכון הטמון בהן יצ 0 רכו עיראק ואיראן לקבל עדיפות ( מחקרית ואיסופית ) על פני מדינות הליבה של המזרח התיכון , עמם יהיו לישראל קשרים . * ולעניין זה נושאי גרעין , טרור ואיסלם קיצוני יקבלו מימד נוסף : גורמים המחבלים בשלום והעלולים להביאו לקיצו . * ההתרעה למלחמה , תקבל מימד חדש : פחות התרעה קונקרטית על מתקפה קרובה , ויותר התרעה אסטרטגית , ארוכת טווח , על שינויים ומגמות שליליות במדינה ערבית ( המצויה עמנו במצב של שלום , ( העלולות להניעה ולהביאה לפתוח במלחמה נגדנו . פירושו של דבר שמרחב ההתרעה המודיעיני יקבל משמעות הדשה : לא כזה , כמו היום , שאסור לו להיות קטן יותר ממשך הזמן הדרוש לגיוס המילואים , אלא כזה שיתן לצה"ל מספיק מרווח זמן על מנת לעבור ממצב מוכנות מבצעית בזמן שלום ( שהוא נמוך , ( למצב מוכנות לקראת מלחמה . העשייה המודיעינית , באיסוף , במחקר , בניהול ובמשאבים הכספיים והאנושיים שיעמדו לרשות המודיעין , תהיה רוו"ת בעיות ואתגרים . אציג על קצה המזלג כמה מהבעיות המחקריות , בעיות שיתווספו כמובן לבעיות השונות המלוות מסורתית את עבודת המחקר . הראשונה , ולאו דווקא בסדר החשיבות , היא הבלבול התפישת . שעה שהנושא העיקרי והבלעדי של המודיעין הוא מלחמה , גבולות החשיבה הם ( יחסית ) ברורים וחדים , ויותר ודאיים : הצד השני הוא אויב ,

לעמוד קודם  |  לעמוד הבא