"חובת הנאמנות וזכות ההתכחשות דרות בכפיפה אחת בחוזה בין המדינה לשלוחיה."

עמוד:11

אך , יתכן גם מצב שהמחיר לשחרורו או , מתן גיבוי פומבי לפעילותו , אם וכאשר ייתפס , יהיה גבוה מדי והוא יודע שאולי ישלם בחייו . בדיוק כמו המחיר שאיש צבא ביחידה קרבית עשוי לשלם במהלך שירותו בצבא . כלומר , ייתכן ויקריבו אותך , גם זה במסגרת החוזה . לשירותים הבריטיים דרכים נוספות לתגמול ולגיבוי לאנשיהם , הם מעניקים דרגות קצונה בכירות , או תארי אצולה באמצעות בית המלוכה וכמובן פנסיה מתאימה . למשל , מורטון , הקצין הבריטי , שרצח את אברהם " יאיר" שטרן , בפברואר , 1942 עשה את מלאכתו במסגרת המשטרה הבריטית בשליחות הוד מלכותו . בעיני הבריטים היה ל"יאיר" דימוי של אוייב שחיפש קשרים עם גרמניה ואיטליה , מכאן הסיקו שדמו מותר . מורטון מעולם לא הועמד לדין , הוא קיבל הגנה עד סוף ימיו ונפטר בשיבה טובה . המסורת האמריקאית מחייבת לפעול \ 0 \ 1 o . גלוי על מנת לקבל תמיכה ציבורית . הנחת העבודה היא שזכות הציבור לדעת כדי שיידע אל ננ \\ כיצד לנה / ג בענייני חוץ / ביטחו . / כיצד תתאר את המערכת האמריקאית ! הדוגמא האמריקאית הינה בעייתית , אין מדינה בעולם כמו ארה"ב של אמריקה במוכן של חוקה כתובה נוקשה המופעלת ע"י בית משפט עליון והפרדת רשויות מוחלטת . המערכת המשפטית חובקת את כל הממשל . חופש הפעולה של , c . 1 . A-n של המערכת הפוליטית ושל הנשיא מוגבלים על פי חוק . המסורת האמריקאית מחייבת לפעול באופן גלוי על מנת לקבל תמיכה ציבורית . הנחת העבודה היא שזכות הציבור לדעת כדי שיידע אל נכון כיצד לנהוג בענייני חוץ וביטחון . התיקון הראשון לחוקה האמריקאית שמתיר חופש דיבור כמעט מוחלט בענייני ביטחון מוגבל רק לזמן מלחמה , משהוכרזה ע"י הסנאט . הנחה זו הייתה טובה אולי לראשית המאה . במהלך השנים התעוררו ספקות באשר לאינפורמציה המועברת לציבור ותוך כך גם לאויב . לכן , מקיימות ועדות הסנאט דיוני עבודה סודיים בענייני חוץ וביטחון . לעניין זה , מהם יחסי הגומלין של הממשל עם התקשורת האמריקאית ! יש מידה גבוהה של שיתוף פעולה והסכמות בין ערוצי התקשורת וזרועות הממשל לכבד את האינטרסים הביטחוניים של המדינה . גם כימים אלה כשהוחלט על מדיניות של לחימה במסגרת נאט"ו ביוגוסלביה מביעים אמצעי התקשורת דעה דומה לזו של הממשל , זאת כל זמן שקוסוכו בקונצנזוס . כך גם בעניין מדיניות החוץ של הממשל במזרח התיכון . דוגמא הפוכה למצב כזה הייתה במלחמת ויטנאם , כאשר לא הייתה הסכמה על הסוגייה שעמדה על הפרק . המציאות האמריקאית הוכיחה שכאשר יש לבצע משימות מיוחדות , כמו למשל להרוג ראש מדינה , שנאסרו לביצוע ע"י הקונגרס , הם נאלצים לעקוף את הנורמה משום שאי אפשר לקיים אותה . כאשר אין קונצנזוס האגרסיביות הטבעית של התקשורת פורצת מאליה . יחפשו בציציות של c . i . A-n ויתלו בקולרו האשמות כי הפר באמצעות אנשיו חוקים מפורשים . המשפט הבא אמנם לקוח מסדרת טלוויזיה אך הינו יישים לנעשה בארה"ב : "THE SECRETARY WILL DENY ANY KNOWLEDGE " לעתים , הערכת מידת הסיכון אליה עתיד להיקלע סוכן של c . i . A .-n יכולה להיות כה גבוהה עד שההחלטה להפעילו תרד מסדר היום של הארגון . על פ > איזה מן המודלים שתארת פועלים בישראל ! בישראל , היה ניסיון מצד בן גוריון לחקות את הדגם הבריטי , כלומר , לתת לשירותים החשאיים מידה רבה של גיבוי מהדרג המדיני . עם זאת מתקיימת הפרדה מוחלטת בין הרשות השיפוטית העצמאית בעבודתה ונסמכת על חוקי הכנסת , לבין הדרג המדיני . דוגמא לעניין זה הייתה בפרשת כפר קאסם , ( 1954 ) כאשר נורו אזרחים חפים ששבו לביתם בתום יום עבודה ולא ידעו על העוצר שהוטל בכפר . מערכת המשפט קבעה שיש קווים אדומים אותם אין לעבור גם אם ניתנת פקודה "בלתי חוקית בעליל . " לרשות המשפטית יש זכות לקבוע נורמות או , לחדד אותן . ראש הממשלה דאז , דוד בן גוריון , לא ערער על כך . בישראל מתקיימת הפרדה מוחלטת בין הרשות השיפוטית העצמאית בעבודתה ונסמכת על חוקי הכנסת , לבין הדרנ המדיני . לתפישתן , מן הראוי שתורת העבודה של הארגונים החשאיים הישראליים תגובה בחוזה עם השלוחים מטעמם ! לקטגוריית אנשי המודיעין הלוחמים ראוי לגייס את המשובחים שבאנשים . בין תפקידיהם בנוסף לאיסוף מודיעיני , גם פעולות חבלה , חיסול , פגיעה במתקנים , התערות בתפקידי מפתח ועוד . לוחמים אלה חשופים יום יום , שעה שעה , כארץ זרה . לכן , אם המדינה רוצה לגייס אנשים לתפקידים כאלה היא מחוייבת בחוזה . חובת הנאמנות וזכות ההתכחשות דרות כחוזה האמור בכפיפה אחת , ואני מדבר גם על משת"פים שאין ספק באשר למחיר האישי הגבוה שהם משלמים . חובת הנאמנות חלה על הדרג המדיני כלפי הדרג המבצעי ולהפך . זהו חוזה הדדי . המסורת של פקיד ממונה שלעולם לא 'תראיין בנושאי מדיניות ( אלא , בהיתר מיוחד , ( לא קיימת אצלנו . אם יש בעיות , טענות , השטת \ כ ' \ הרי שמקומם בתוך המערכת ולא מחוצה לה . במה מתבטאת ההדדיות ! גם כאן יש לנו מה ללמוד מהבריטים . המסורת של פקיד ממונה שלעולם לא יתראיין בנושאי מדיניות ( אלא , בהיתר מיוחד , ( לא קיימת אצלנו . אם יש בעיות , טענות , השגות וכוי הרי שמקומם כתוך המערכת ולא מחוצה לה . הפקידים הממונים אינם פוצים פה , אסור לך להשמיץ את הממונים עליך , למרות שלעתים יש עוולות או , אי צדק . לרמטכ"ל הבריטי שהינו פקיד ממונה לכל דבר , אין מקום בהבעת דעה בתקשורת בנושאי חוץ וביטחון , כל שכן לראשי הזרועות בצבא הוד מלכותה . להבדיל מהנעשה אצלנו - החל מאנשי צבא , ועד ראשי שירותים בעודם בחליפותיהם הציבוריות , רובם ככולם מדברים , מתראיינים ומפרסמים את האני מאמין שלהם . לטעמי , כל אלה משרתי ציבור בשירות המדינה והם מחוייבים במסגרת החוזה ללויאליות מוחלטת , ועוד דבר חשוב לציון : היכולת לעבור מן הדרג הביטחוני לדרג המדיני אינה קיימת במסורת הבריטית , אלא לעתים רחוקות . מדוע זה קורה ! כי צה"ל הושפע מהשיטה האמריקאית , שם נאלצים ראשי הזרועות של הכוחות המזויינים של ארה"ב להילחם על תקציבים ועל הצדקת המדיניות שלהם ורובם אנשים פוליטיים . לכן , קורה שאנשים אלה מגיעים לעמדות מפתח הודות לכישורים פוליטיים ולא כזכות כישורים מבצעיים . מה דעתן על התנהלות התקשורת הישראלית בענייני צבא וביטחון ! יש אצלנו חיקוי לנעשה בארה"ב , גם התקשורת נוטה לחקות את הדימוי של התקשורת האמריקאית שהשפעתה אצלנו היא עובדה קיימת . המידע הזורם היום בערוצי התקשורת הפך לנגיש וכמעט שאין משמעות לצנזורה הצבאית . לכן , הייתי מציע להידבר עם התקשורת ובמיוחד , אם וכאשר מדובר כפיקוח נפש . ?

המרכז למורשת המודיעין (מ.ל.מ) ע"ר


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר