|
|
עמוד:9
כששבתי ארצח אחרי ארבע עשרה שנים בכלא הרשיתי לעצמי לשאול שאלות , גיליתי שחשיכחה חייתה נחלת כולם , אנשים לא זכרו . לא רצו לזכור , כך חיה נוח יותר . כלומר , היית מצפה שבמקרה של תקלה יקום מישהו , אפילו מהדרג הזוטר שייקח על עצמו את האחריות ויצהיר שמי שמעליו לא ידע ! כך נהג משה מרזוק ז"ל שנידון למוות בתליה , זה לא מקובל עלי , גם אם יש הסכמה מראש של כל המעורבים שהדרג הזוטר ייקח את האחריות על עצמו , כי הצהרה כזו לא תפתור את הבעיה . האחריות האמיתית נמצאת ברמות הגבוהות וסופה של האמת להתגלות , אין טיוח שלא נחשף . מי שחושב אחרת טועה . אם הדברים מוצגים כך - אולי הלקח עדיין לא נלמד . הנחת העבודה היא שהכל נעשה ברשות ובסמכות , אבל בוא נניח שהדרג הזוטר ייקח אחריות כי זה לטובת המדינה . לדעתי , זה לא מחזיק מים . אותי באופן אישי הייתה מספקת האמת , ברגע שמישהו יקום ויגיד " אני , " כבר יש אחריות והכרה וזה מאוד חשוב ומשמעותי לשליח . בל נשכח שאתם הייתם אזרחים מצריים מקומיים , אולי במקרה שלכם נוספו למערכת השיקולים גם חששות שהתערבות מדינית תזיק לכם ! זהו תרוץ . עצם העובדה שגוייסנו במצרים , ולאחר מכן פורמלית בישראל , הוכשרנו במשך מספר חודשים בישראל ונשלחנו כלוחמים לכל דבר למצרים , מעידה על כך שהייתה חובה מוסרית לנהוג כנו כבאזרחים ישראלים , הרי אי- אפשר להזיק יותר מאשר להמשיך את הישיבה בכלא . לדעתי , לא הסבירו לדרג המדיני כצורה חד משמעית שאנחנו לוחמים של המערכת . אולי הממשלה לא ידעה , אין ציפיה שהממשלה תדע הכל , אבל ראש הממשלה ידע . אם היו מסבירים את הנקודה העקרונית הזו , אני מעריך שהיו מטפלים בשחרור שלנו כבר בשנת ' 56 אחרי מבצע סיני , כמות השבויים המצריים שהיו בידי המדינה איפשרה משא ומתן בענייננו . עובדה היא שבשנת ' 67 החל טיפול אינטנסיבי . מה קרה ; מה גרם לשינוי ? האם זה בגלל אילוץ או שבאמת התפישה השתנתה ? בכל מקרה צריך לקחת בחשבו / שהשליח משלם מחיר כבד , אם יהיה היעדר אחריות לא יהיו מתנדבים . כשקרה עניין פולארד , הרגשתי איום ונורא . האנשים שברחו מאחריות התחלפו . באו אנשים חדשים והתפתחה תובנה שצרין לעזור ולעשות את המכסימום . תפישת חובת הנאמנות השתנתה עם השנים ולראיה , על התקלות המבצעיות שפורסמו לאחרונה לקחה המדינה אחריות ועמדה מאחורי האנשים שלה . יכול להיות . אכל מצד שני אולי מדובר כאן במקרה ספציפי שלא השאיר ברירה , או , שהיה כאן רווח פוליטי למישהו ? בכל מקרה צריך לקרות בחשבון שהשליח משלם מחיר ככד , אס יהיה היעדר אחריות לא יהיו מתנדבים . כשקרה עניין פולארד , הרגשתי איום ונורא . הוא בא לשגרירות שלנו לבקש עזרה ודחו אותו . גם אם זה נכון או לא נכון , מוצדק או לא מוצדק , לא יכולתי שלא להיזכר בשני המרגלים הבריטיים שנעצרו כמצרים כ ; 56 - הם כל הזמן קיבלו מכתבי תמיכה ואהדה , אלפי מכתבים מאזרחים , מילדים ... הגיבוי הציבורי חיזק אותם . אנחנו לעומתם היינו יתומים . לכן , העניין עם פולארד קומם אותי . הוא רצה לעזור לנו ונכשל בצורה זו , או , אחרת , לא משנה לי אם שילמו לו , או לא . רציתי שיעשו משהו למענו , הזדהיתי איתו , רציתי שהציבור יזדהה איתו ויתמוך בו . גם לי כמו לפולארד , אמרו שבגדתי במולדתי . אם המדינה תיקח אחריות תהיה חובת נאמנות גם לציבור , זוהי חובה ערכית כוללת שצריכה להיות מוכנת מאליה . לאורך השנים שילמו המשפחות שלנו את מחירה הנבוה של השתיקה , אמא שלי סבלה יותר ממני , הקהילה היהודית במצרים שילמה מחיר יקר ואנחנו עד היום לא קיבלנו הכרה . אין ז בר שיכול לחפות על עוגמת נפש כזו . ראית את הסרט שנעשה במ . ל . מ על "הפרשה ! " השתתפתי בסרט ושיתפתי פעולה כשהתבקשתי . אין בסרט גילויים חדשים . אני כמובן היית עושה את הסרט אחרת , מנקודת מבט הרבה יותר אישית . למה נעשה הסרט ! כדי שיהיה איזה מסמך תיעודי להניח במגירה ? הרי לא יעסקו בכך ברצינות , שני המרגלים הבריטיים שנעצרו במצרים ב , 1956 - קיבלו כל הזמן מכתבי תמיכה ואחזה , אלפי מכתבים מאזרחים , מילדים ... הגיבוי הציבורי חיזק אותם . אנחנו לעומתם חיינו יתומים . גם לנו אמרו שאין מה לחקור יותר כי חל חוק ההתיישנות על המקרה שלנו . אני נזכר שכאשר חזרנו ארצה מן השבי אמרו לנו , ישבו תכתבו שיהיה תיעוד , אבל שתדעו מראש שלא נוכל לפרסם זאת .. שאלנו : > מהלי אמרו לנו שחוששים להזיק , שההסכם עם מצרים מחייב חשאיות וצריך לעמוד בהתחייבות למקרה שתשנה הסיטואציה . חרקנו שיניים וקיבלנו עלינו את הדין . היום אני כבר לא נער ואני רואה לנגד עיני את עתידנו ועתיד ילדינו ואיננו מוכן לחיות יותר עם השקר והזיוף שהוכחו למעלה מכל ספק ולהמשיך ולהשלים עם כך . אסור להמשיך ולהסתתר מאחורי תרוצים למיניהם . ? איטו-פווטרט של המחנר
|
|