|
|
עמוד:7
" זכות ההתכחש ות קיי מת ביס ודו של כל גוף מודיעיני" " בשל התנאים הסביבתיים קשה יותר למדינה ליישם את עקרון ההתכחשות , ולהערכתי , המגמה תהיה ירידה בהיקף הפעילות . " ראיון עם ראש המוסד לשעבר , נחום אדמוני ? אהרון קליין ואורי נאמן מה דעתך על זכות ההתכחשות של המדינה לשלוחיה אל מול חובת הנאמנות שלה כלפיהם ! ראשית חשוב להבהיר כי ככל התחום הזה , אין חוקים ברורים ולא צריכים להיות . יש מסורת , יש תורה שבעל פה , יש רוח הדברים . יחד עם זאת כמעט בכל פעולה חשאית באמצעות השירותים החשאיים העלולה במקרה של תקלה להיחשף , נערכת תוכנית המאפשרת התכחשות הן של המדינה לפעולה עצמה והן לאנשים המבצעים . הדברים נוגעים במיוחד בפעולות אלימות שמתבצעות על ידי אחד השירותים החשאיים ואשר חשיפתם בשל תקלה או בשל סיבה אחרת עשויה לגרום נזק למדינה השולחת . לכן , הכנת תוכנית התכחשות הינה חלק בלתי נפרד מתורת העבודה , וגם היא מוצגת כפני הדרג המדיני במסגרת אישור הפעולה . נראה לי שעניין זכות ההתכחשות ברור . זכות זו קיימת ביסודו של כל גוף מודיעיני . לעומת זאת , חובת הנאמנות היא עניין הרבה יותר מורכב ומסוכך . אני קובע ומדגיש , כי חובה זו קיימת לא רק כל עוד השליח פועל בתפקיד , אלא גם לאחר מכן . אך השאלה הגדולה היא - איך מיישמים אותה ? במידה והמדינה החליטה להתכחש , אזי לשליח אין ברירה , אלא לקבל את המסקנות . האנשים המתגייסים לאירגון חשאי מודעים לכך שקיימים סיכונים . עם זאת , חייבים לתת לאדם שנפל ק 7 > ק לנסיבות כאלה תחושה ברורה שהנאמנות קיימת גם אם לא ניתן לממש נאמנות זאת מיידית באותם זמנים . חובה זו חייבת לבוא לידי ביטוי גם כלפי משפחתו של השליח , מאחר והמשפחות משלמות מחיר יקר . האם אתה מצדיק את זכות ההתכחשות של מדינת ישראל ב"פרשת עסק הביש ! " באותם ימים של שנות החמישים עדיין לא הייתי בעמדות בכירות שיכלו להשפיע , אבל אין ספק שזה היה מקרה אומלל . משה דיין החליט בתום " מלחמת סיני , " לא לדרוש את עצורי "הפרשה" שישבו בבתי כלא במצרים , בתמורה לשחרור השבויים המצרים שנפלו לידי צה"ל . רק מאוחר יותר היה זה מאיר עמית שהפך עולמות לשחרורם . למרות זאת הם המשיכו לשבת בכלא המצרי עוד שמם . זהו מקרה מובהק של אי-מימוש חובת הנאמנות מצד המדינה כלפי לוחמים שנעצרו בפעולה . לא זכורה לי עוד פרשה , בה הדרג המדיני החליט שהוא מוותר על לוחמים . אני מציין זאת כי זו הייתה טראומה לכל אנשי האירגון שהיו חדורים כתחושה שאם ייצאו לפעולה וייתפסו , המדינה תעשה הכל להצלתם . האנשים המתגייסים לאירנ // חשאי מוזעים לכך שקיימים סיכונים . עם זאת , ח"נים לתת לאדם שנפל ק / ד נ / לנסיבות כאלה תחושה ברורה שהנאמנות קיימת נם אם לא ניתן לממש נאמנות זאת מיידית . האם נתקלת במהלך תפקידיך במוסד בדרישה - בקשה להתחייבות מפורשת מצדו של אחד הנשלחים למשימה , או , המעורבים בה , להבטיח את חובת הנאמנות ולהעדיפה , כחלק ממרכיבי המבצע ! לא היו אנשים שדרשו מחוייבות מפורשת , אך מחוייבות זו הייתה מובנת מאליה כחלק מתורת העבודה ומהמסורת המקובלת . אנשים יצאו עם ביטחון מלא שבמקרה של תקלה המדינה תעשה הכל למענם . דיברנו איתם על כך והייתה להם הרגשת ביטחון מוחלט שכך יהיה . יחד עם זאת , כאמור , הם היו מודעים גם לסיכונים . איך אתה רואה את המצב היום , האם מדינה עדיין יכולה להיאחז בעקרון ההתכחשות בעולם שבו כמעט הכל חשוף לתקשורת ! היום המצב יותר קשה . בתקופתי הנתונים היו יותר קלים . התקופה שלי הייתה פחות פרוצה מבחינה תקשורתית מכפי שהיא היום . נשמר איזה איפוק . לשאני אומר שהיום יותר קשה מאשר בזמני , הרי שבזמני היה יותר קשה מאשר בתקופות שלפני . אז עוד יכלו לפנות לעורכי העתונים בבקשה לא לפרסם עניין זה או אחר העלול לפגוע בלוחם במהלך שליחותו וברוב המקרים היינו נענים . לצערי הרב , קיימת נסיגה משמעותית בשמירת סודות בקרב אנשי האירגון . כלומר זכות ההתכחשות הולכת ומתפוגגת בשל התנאים הסביבתיים ! בואו נאמר שנעשה יותר ויותר קשה למדינה ליישם את העקרון הזה . כיצד ישפיע הדבר על פעולות עתידיות ! לדעתי , זה ישפיע באורח שלילי על יכולת הפעולה של השירותים החשאיים . הם לא יוכלו להבטיח את יכולת ההתכחשות . הדרג המדיני יחשוב עוד שבע פעמים , בטרם יאשר פעולות מסוג כזה או אחר ויצטרך לקחת בחשבון את מחיר החשיפה . מהי לדעתך המגמה המסתמנת בתחום זה ! להערכתי , המגמה תהיה ירידה בהיקף הפעילות . האם קרה שנשאלת על ידי ראשי שירותים מקבילים לך לגבי אחריות המוסד לפעולות מסויימות בארצותיהם ! לא ברמה העקרונית , אך במקרים ספציפיים באו אלי ראשי שירותים ידידותיים ושאלו , האם אנחנו אחראים לפעולה מסויימת בארצותיהם . היה לי כלל , לא לשקר אף פעם למקבילים לי . לכן הייתי צריך למצוא דרך להתחמק מהשאלה בנוסח ; אם אינכם רוצים לקבל תשובות מביכות , אל תשאלו שאלות מביכות . ? נחום אדמוני
|
|