|
|
עמוד:8
לסגור או לפתוח - זו השאלה ! המערכת הביטחונית והמודעינית מחד והתקשורת ודעת הקהל , מאידך אינם אויבים , אלא שותפים למטרה אחת - תיפקוד אופטימלי של שתי המערכות , תוך הבנה של כל צד בבע יותיו של האחר , גורס ראש אמ"ן לשעבר , אלוף ( מיל ( ' שלמה גזית רק טבעי הוא כי רבים מאתנו מתגעגעים לימים עברו . זהו חלק מנוסטלגיה רווחת אל התקופה הראשונית , אל התקופה של התמימות , אל התקופה של האמון האמיתי של כולם בכולם . ומאידך , געגועים אלה נובעים גם מביקורת קשה , עד כדי סלידה כמעט , מן המצב החדש אליו נקלענו , מצב שהוא דינמי ומצוי בתהליך של הידרדרות בלתי פוסקת . איננו נותנים בדרך כלל דין וחשבון לעצמנו מהו הרקע להתפתחויות המדאיגות , ובדרך הטבע רכים הם המאמינים כי צריך רק להחליט , צריך רק להורות וכמובן להקפיד על ביצוע ההוראות , ואז תעלם מיד המצוקה המביכה וניתן יהיה לחזור למצב של פעם , למצב של מערכת סגורה ומסוגרת כפני התקשורת , בפני דליפה והדלפה , למערכת חסינה מפני ביקורת מבפנים ומבחוץ . דא עקא , המציאות היום שונה ביותר . על אף שישראל מצויה כל הזמן במצב של חירום אמיתי ( ולמיטב שיפוטנו תמשיך ישראל ותחיה כמצב של חירום גם בעתיד הנראה לעין , ( על אף שיש חשיבות עליונה לשמור-סוד בכל תחום ותחום כמעט , אנו עומדים כפני נורמות חדשות וזרות לנו . זו מציאות חדשה שאינה מיוחדת לישראל . תהליך דומה עבר ועובר על מרבית מדינות העולם וישראל איננה שונה בעניין זה . אמנם כן , קיימות דרגות שונות בתחום זה , ויש גם מדינות אירופיות ( אנגליה היא הדוגמה הקיצונית בשטח זה ) כהן עדיין אין הכל פרוץ . המדינות הללו מקיימות נורמות כאלה על אף שהן מצויות כבר למעלה מחמישים שנה לאחר המלחמה , ומזה כעשר שנים מאז שנסתיימה המלחמה הקרה וההפרדה כין שני הגושים . לכאורה אם כן , היו יכולות מדינות אלה להרשות לעצמן התנהגות שונה ופתוחה יותר . ישראל שבחרה ללכת בדרך האמריקאית , נקלעה לדרך של אובדן שליטה כמעט מוחלט , המתחיל בדרג המדיני הגבוה ביותר , וזה יורד ומחלחל אל כל זרועות השלטון והביטחון . לא אכנס ולא אנסה לנתח למה בחרנו דווקא בדרך קיצונית זו . איני יודע אם זו תוצאה של האופי היהודי , אם זו התפרקות שמקורה בעומס ביטחוני רצוף מזה למעלה מחמישים שנה , ואולי זה נובע מאובדן האמון המוחלט בדיווחיהם של כל הדרגים המדיניים והביטחוניים , כאשר הביטוי הקיצוני ביותר הוא כאובדן אחד הנכסים החשובים שהיו לנו בעבר - האובדן הכמעט מוחלט של האמון בהודעות דובר צה"ל . עלינו ללמוד ולמצוא דרך על מנת להתמודד עם מציאות זו . לא בדרך של אשליה כאילו ניתן לסובב את מחוגי השעון לאחור , אלא בגישה של מזעור הנזקים ותוך ניצול תכליתי ומירכי ככל האפשר של המגמה הרווחת . רק חשיפר , חיצונית מסוגלת לחשוף ליקויים בטועד / לנר / ם להתחדשות / לתיק // המיז / ת . הנחת היסוד - עדיין - היא שהציבור בישראל איננו שונא את המדינה או את הביטחון והוא איננו חפץ לגרום להם נזק קשה ובלתי הפיך . ומכאן אמונתי החזקה שניתן לבנות מערכת יחסים שונה וחיובית גם יחד . המפתח לדרך הרצויה מצוי כשיתוף פעולה אמיתי והדדי ובגישה שעיקרה צמצום דרסטי של נושאי החיסיון , ותוך הסכמה משותפת על חשיבות ההגנה על קודש הקודשים של הביטחון האמיתי . צפיתי בימים אלה בדיווח טלויזיוני על הקצינה הראשונה שסיימה בהצלחה את קורס הטייס ושובצה כ'נווטי במטוס . F-16 על פי הנחיות הצנזורה וביטחון-שדה הראו את נופה בגובה הכתפיים , ולא חשפו את פניה . אני מודע כמובן לשיקולים ( שמלפני עשרות בשנים ) שלא לחשוף את פניהם של טייסי חיל האוויר , אולם ראוי לשאול , כלום יש עדיין חשיבות אמיתית לנוהג הסתרה זה , ומה המחיר שאנו משלמים ע"י כך באין סוף תחומים אחרים , רק בשל שימור היריעה הרחבה כל כך של פסולי הפירסוםל זאת ועוד . אל נשכח - מגבלת החיסיון הקיצוני איננה מתבטאת רק בהפיכתה של התקשורת לעויינת להכעיס . כל נתעלם מן הפן השני של המטבע . החיסיון הקיצוני משרת תמיד גם את השמרנות , ההסתאבות ואת הכישלונות המקצועיים-ביצועיים של המערכת . עלינו להיות כנים עם עצמנו ולהודות - רק חשיפה חיצונית מסוגלת לחשוף ליקויים במועד ולגרום להתחדשות , להתרעננות ולתיקון המידות . עלינו להציב איפוא לעצמנו שני יעדים מרכזייםהראשון , צמצום דרסטי ביותר של רשימת הנושאים החסויים . רשימה מוגבלת כזו תוכל לזכות בהבנה של התקשורת באשר לחשיבות השמירה המוחלטת על הסתרת כל אחד מן הנושאים האלה ורשימה מצומצמת כזו גם תאפשר פיקוח אפקטיבי עליהם . השני , לבנות יחסי אמון הדדי אמיתי , כאשר שני הצדדים - המערכת הביטחונית והמודיעינית מחד , והתקשורת ודעת הקהל , מאידך - אינם אויבים הניצבים משני צדי המתרס , אלא הם שותפים מלאים לאותה מטרה ממש - תיפקוד אופטימלי של שתי המערכות , תוך הבנה עמוקה של כל צד בבעיותיו של הצד השני . כאופן מעשי דרושים - ועדה מוסכמת , לה יהיו שותפים המערכת הביטחונית - מודיעינית יחד עם נציגי התקשורת ואולי גם אישי ציבור מכובדים ומקובלים , אשר תבחן מן היסוד את רשימת הנושאים החסויים ותגיע לרשימה מצומצמת ככל האפשר , לרבות להצעת דרכים לעדכונה מחדש של רשימה זו באופן שוטף . הקמתן של פונקציות דוברים וקשרי-ציבור בכל אחת מן היחידות השונות , לרבות בזרועות השונות של קהילת המודיעין , אשר יזינו את התקשורת באופן שוטף במידע על הפעילות השוטפת , לרבות מידע חסוי שיימסר לידיעה בלבד וזאת , תוך העמדת גורמי התקשורת כמבחן האמינות והנאמנות . שלמה גז > ת שלמה גזית
|
|